המלחמה בעזה הופכת יותר ויותר לתפוח אדמה לוהט בפוליטיקה הפנימית של ארה״ב. מצד אחד נמצא הנשיא ג׳ו ביידן, עם תמיכה בלתי מעורערת עד כה בישראל, מצד שני נמצאים חלקים גדלים יותר ויותר במפלגה הדמוקרטית שמתנגדים לתמיכה הזו, ומצד שלישי המפלגה הרפובליקנית שמנסה - ומצליחה - להשיג נקודות פוליטיות מהמצב.
שלשום נערך בבית הנבחרים שימוע נוסף - רביעי מאז 7 באוקטובר - שעסק בעלייה החדה באנטישמיות בארה״ב. השימוע הזה, בוועדת החינוך, התמקד במצב בקמפוסים והוזמנו אליו נשיאות שלוש מהאוניברסיטאות המובילות בארה“ב: קלודין גיי מהרווארד, ליז מגיל מאוניברסיטת פן, וסאלי קורנבלוט, נשיאת MIT. הן נחקרו באגרסיביות לגבי תגובת המוסדות היוקרתיים הללו גם להתקפת חמאס וגם להפגנות הפרו־פלסטיניות, שגלשו לקריאות אנטישמיות והסתה לאלימות.
בשיא הדיון, שנמשך יותר מארבע שעות, נדרשו השלוש שוב ושוב לענות במפורש האם קריאות לרצח עם של יהודים מפרות את חוקי הקמפוסים, ושוב ושוב התפתלו. הרפובליקנית אליס סטאפניק לחצה עליהן בלי הפסקה, והן התחמקו וענו, באופן מדהים, כי "התשובה תלויה בהקשר".
"הקריאה לרצח עם של יהודים תלויה בהקשר?! זה לא בריונות או הטרדה? זו השאלה שהכי קל לענות עליה ב־’כן‘״, אמרה סטפאניק. ״הקריאות לאינתיפאדה מטרידות מאוד", ענתה מגיל, ”זה לכל הפחות דיבור שנאה שצריך להוקיע. האם זה עולה לרמה של הסתה לאלימות במסגרת המדיניות אותה מנחה חוקת ארה״ב, זו כבר שאלה הרבה יותר קשה״.
המחוקקים המשיכו ללחוץ וקיבלו את אותה תשובה. נשיאת הרווארד, קלודין גיי, אמרה: "כשהדיבור עובר להתנהגות, אנחנו נוקטים בפעולה״. גם היא לא אישרה האם קריאות לאינתיפאדה הפרו את קוד ההתנהגות של הרווארד, ורק הוסיפה כי "הסוג הזה של דיבורי שנאה מתועב בעיניי באופן אישי״. נשיאת MIT, סאלי קורנבלוט, אמרה כי ״שפה כזו תיחקר כהטרדה רק אם היא נפוצה וחמורה“. הנשיאות כן הסכימו שהאנטישמיות היא בעיה רצינית בקמפוסים שלהן, והחמירה במיוחד מאז 7 באוקטובר. "אני יודעת שכמה סטודנטים ישראלים ויהודים מרגישים לא בטוחים בקמפוס", אמרה קורנבלוט, "בזמן שהם נושאים את הזוועה של התקפות חמאס ואת ההיסטוריה של האנטישמיות“.
אוניברסיטת הרווארד פרסמה אמש הבהרה: "קריאות לאלימות או השמדת עם נגד הקהילה היהודית, או נגד כל קהילה אתנטית הן מתועבות, אין להן מקום בהרווארד, ואלו שמאיימים על הסטודנטים היהודים שלנו יישאו בתוצאות".
אלברט בורלא, מנכ"ל פייזר, צייץ ב־X: "אני מתבייש לשמוע את עדות נשיאות האוניברסיטאות. זה היה אחד הרגעים הבזויים ביותר בהיסטוריה של האקדמיה בארה"ב. הן קיבלו הזדמנויות לגנות גזענות, אנטישמיות, רטוריקת שנאה וסירבו לעשות זאת". היזם אילון מאסק, "הציע לעזור" לנשיאות וכתב את התשובה שהן היו צריכות להקריא: "לקרוא לג'נוסייד של כל אדם זו הטרדת סטודנטים".
המנצחת הגדולה של הדיון הייתה חברת הקונגרס אליס סטפאניק בת ה־39 מניו־יורק. הקליפ מהדיון שהעלתה לחשבון הטוויטר שלה השיג מיליוני צפויות. סטפאניק הפכה בשנים האחרונות למטאור במפלגה הרפובליקנית. היא החלה את דרכה כשייכת לזרם הממסדי המתון במפלגה, אבל עשתה פנייה חדה לימין הקיצוני ונחשבת היום לאחת הקרובות ביותר לטראמפ. בשנה שעברה חזרה סטפאניק כמה פעמים על "תיאוריית ההחלפה" - קונספירציה אנטישמית שבה השתמש גם המחבל מהפיגוע בבית הכנסת בפיטסבורג, ולפיה היהודים השולטים באליטות רוצים "להחליף" את הלבנים במהגרים.
בתוך כך, מזכ"ל האו"ם הפעיל את סעיף 99 באמנת האו"ם, שעל פיו ביכולתו "להביא את תשומת לב מועצת הביטחון בכל נושא שעל פי דעתו עשוי לאיים על התנהלות השלום והביטחון בעולם". שגריר ישראל באו"ם ארדן, הגיב כי "המזכ"ל הגיע לשפל מוסרי". מדובר בסעיף שמופעל במקרים נדירים, ולא הופעל למשל במלחמת אוקראינה.
