ורות של ישראלים גדלו על תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "חיים שכאלה", שאותה הגיש עמוס אטינגר במשך כ־30 שנה ובה אירח את ראשי המדינה, משוררים, סופרים, שחקנים וזמרים בולטים. אתמול, בגיל 86, הלך אטינגר לעולמו, כשהוא משאיר אחריו לצד הזיכרונות מאותן תוכניות גם שירים רבים שאותם כתב והפכו ללהיטים, לצד ספרי שירה.
"הצטערתי לשמוע על לכתו של המגיש והפזמונאי עמוס אטינגר", ספד לו שר התרבות והספורט מיקי זוהר, "אטינגר היה משורר, תסריטאי ופזמונאי מוכשר. נחשפנו לדמותו המיתולוגית בתוכנית 'חיים שכאלה', כשראיין בכישרון רב עשרות מהאנשים שעיצבו את דברי ימיה של המדינה האהובה שלנו. עמוס ז"ל כתב שירים רבים שסחפו אחריהם דורות שלמים, וביניהם 'גולני שלי', המנון גבעתי, 'כבר אחרי חצות' ועוד שירים שהם נכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. אני שולח תנחומים למשפחתו ולעולם התרבות כולו".
אטינגר נולד ב־1937 בתל־אביב וגדל ברמת־גן. אביו, יוסף, היה ממקימי תחנת הכוח של חברת החשמל בנהריים. הוא שירת בלהקת פיקוד המרכז לצד שייקה לוי, עודד קוטלר, אילי גורליצקי ועודד תאומי. "מרוב כוכבים מוכשרים, היינו להקה מחורבנת", סיפר בעבר, "כל אחד חשב על הקריירה של אחרי הצבא ולא בדיוק השקיע את כישרונותיו ואת יכולתו למען הצלחת הלהקה".
בשנת 1959 התקבל לעבודה ברשות השידור, וב־1966 החל להגיש ברדיו את התוכנית "אלה הם חייך", שהפכה עם השנים לתוכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה". את הרעיון לפורמט הוא שאב מתוכנית בריטית שבה צפה כשהיה בלונדון במהלך טיול שערך לפני הצבא.
בכל תוכנית היה אטינגר שואל מספר פעמים את אורחיו – "מה אומר לך הקול הבא?" ולאחר שהאורח ניחש, היה נכנס לאולפן אדם משמעותי מעברו. השאלה הזאת הפכה למטבע לשון ולמשפט הפתיחה של רבות משיחות הטלפון של אותה תקופה.
מעבר לערכן הנוסטלגי, חלק מהתוכניות עוררו הדים בשל דברים שאמרו האורחים. באחת מהן, לדוגמה, אמר השופט חיים כהן ש"אם השואה קרתה ונהרגו ששת המיליונים - אז אין אל חנון ורחום", וחולל סערה.
עד שנת 2000 שודרו 80 תוכניות "חיים שכאלה" שבהן ראיין אטינגר בין השאר את חיים גורי, עזר ויצמן, גולדה מאיר, יצחק נבון, אפרים קישון, חיים חפר, יצחק (זיקו) גרציאני, הרב שלמה גורן, ההיסטוריון זאב וילנאי, טדי קולק, שושנה דמארי, יפה ירקוני, יעקב חודורוב, אברהם דשא (פשנל), חיים טופול, יהורם גאון, ח"כ יצחק בן־אהרן, מנחם גולן, נתן שרנסקי, אמנון שמוש, ראש המוסד מאיר עמית והאיש הצעיר ביותר שזכה לככב בתוכנית – אביגדור קהלני.
אטינגר, שזכה בשנת 2009 בפרס אקו"ם, כתב גם לא מעט שירים. הידועים שבהם הם "כשאור דולק בחלונך" ששרה שלישיית גשר הירקון ללחן של סשה ארגוב, "כבר אחרי חצות" שהלחינה נורית הירש ושרה אילנית, "נערה ושמה כנרת" שהלחין דובי זלצר, "טיול לילי" שהלחין מאיר נוי ושלושה שירים למחזמר "קזבלן" – "יש מקום", "דמוקרטיה" ו"יפו" – שאותם הלחין זלצר. כמו כן כתב את "אם רק תבואי בחמש" ללחן של יוחנן זראי, "אמא אמא" שהלחין משה וילנסקי ושר יהורם גאון ואת המנוני חטיבות גולני ("גולני שלי", שהלחין אפי נצר) וגבעתי.
אטינגר גם פירסם ספרים, בהם ספרי השירה "רבע לפני חצות", "רבע אחרי המלחמה", "רבע לפנות בוקר" ו"רבע לפני הגיוס", וכן כתב פרסומות לרדיו, בהן לסבון "נקה שבע" ("הוא כחול, הוא ירוק, הוא לבן"), ששרו יורם ארבל ועדנה גורן.
במשך 30 שנה היה אטינגר נשוי לעיתונאית תמר אבידר. בנו מנישואים אלה הוא הקומיקאי אבי אטינגר. לאחר גירושיהם נישא לשריל ובהמשך ללנה (ילנה). הוא יובא היום למנוחות בבית העלמין ירקון, שער החסד.
