בזמן שבאגף התקציבים מעריכים את עלות המלחמה, שנמשכת כבר חודשיים, ב־190 מיליארד שקל ובינתיים לא ברור כיצד ימומנו חלק מההוצאות בראשית 2024 - מבקשת הממשלה לדחות את אישור התקציב שאמור לממן את הוצאות המלחמה.
בימים האחרונים אמרו גורמים במשרד האוצר כי בשל מורכבות הכנת התקציב החדש המתוקן - שלא היה מתוכנן מלכתחילה שכן בחודש מאי השנה אושר תקציב דו־שנתי גם שנת 2024 - הם לא יספיקו להכינו עד ל־27 בדצמבר, שנקבע כתאריך הקובע לאישור התקציב השנתי החדש.
בעקבות זאת אישרו אתמול גורמים בכירים במשרד האוצר ובלשכת השר בצלאל סמוטריץ' כי יש כוונה לבקש מהכנסת לדחות את הגשת התקציב החדש ב־60 יום, דהיינו לפחות עד סוף חודש פברואר או בראשית חודש מארס.
גורמים ממשלתיים בכירים הזהירו כי דחיית התקציב לא תאפשר לממן כיאות את הוצאות המלחמה, הן במישור הצבאי והן במישור האזרחי (כדוגמת סיוע לעסקים, מפונים, משקי בית, חיילי מילואים). כמו כן, עצם דחיית התקציב לא תאפשר גם קיצוץ רוחבי בסכום מספיק למימון המלחמה.
אמש התקיים דיון בוועדת הכספים בעניין הבקשה לדחות את אישור התקציב. אחת הפשרות הנבחנות כעת היא דחייה ב־45 ימים ולא ב־60 יום, עד המחצית הראשונה של חודש פברואר 2024.
מוקדם יותר אתמול, אישרה הכנסת את תוספת התקציב לשנת 2023, חרף הביקורת על התקציב המתוקן בצל המלחמה, בעיקר סביב חלוקת "הכספים הקואליציוניים". חברי המחנה הממלכתי, בראשם השר בני גנץ, התנגדו, לצד השר ברקת מהליכוד שהחרים את ההצבעה.
בתקציב המתוקן לשנת 2023, שהיה אמור לתעדף את הוצאות המלחמה, גדלו התקציבים של חלק משרדי ממשלה, מהלך שמעורר ביקורת קשה. כך לדוגמה תקציב המשרד למורשת ומסורת של השר עמיחי אליהו יגדל מ־74 מיליון שקל ל־101 מיליון שקל. גם תקציב משרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק יגדל מ־133 מיליון שקל ל־343 מיליון שקל. תקציב משרד התפוצות של השר עמיחי שקלי יגדל מ־56 מיליון שקל ל־317 מיליון שקל, והמשרד לשוויון חברתי יגדל מ־159 מיליון שקל ל־170 מיליון שקל. תקציב משרד ירושלים ומסורת יגדל מ־24 מיליון שקל ל־279 מיליון שקל, ומשרדו של השר דודי אמסלם לשיתוף פעולה אזורי יגדל מ־22 ל־38 מיליון שקל.
