ושוב הקצתי ליום נוסף. עוד יום של קול רעם התותחים, של מלחמה ודאגה לחיילים, לנפגעים ולחטופים. עוד יום של חוסר ודאות, תנודות בין תקווה לייאוש, בין תחושת עוצמה לחולשה, בין שליטה מדומה לחוסר אונים מוחלט. עוד יום נוסף של החסרת פעימה למשמע ידיעה, בכי וכאב על אובדן, זעזוע על מה שאירע, הלם מאכזריות חסרת גבולות, זעם על רוע טהור. עוד יום חלף ועוד יום בא. תוהה מתי אתעורר ליום שונה מזה שהיה.







