לפני כשלושה שבועות התבקשה רס"ן שירה, סמג"דית בברדלס, לקבץ סביבה צוות מובחר של הלוחמות הטובות והמקצועיות ביותר בגדוד. המטרה: לחימה בעומק עזה במשימה מיוחדת שרוב פרטיה, מטבע הדברים, אסורים בפרסום.
הלוחמות, בהובלת המפקדת, רס"ן שירה, מהוות תוספת משמעותית לכוחות הלחימה בשטח, שכן הן נמצאות באזור חיכוך גבוה עם אוכלוסייה אזרחית. במהלך פעילות הצוות, שנמשכת כל העת, נרשמו עד כה הישגים משמעותיים שתרמו להמשך הלחימה והתמרון.
"הפעילות עצמה מסייעת לתחום המודיעין ולהמשך הלחימה", מספרת רס"ן שירה (29), ששירתה כסמג"ד בגדוד עד לא מכבר, יצאה ללימודים ושבה לשרת עם פרוץ המלחמה. "אנחנו לוחמות לצד גברים ובשיתוף פעולה עם יחידות מיוחדות".
סרן פנינה (26), שסיימה לאחרונה תפקיד של מ"פ בגדוד וחלק משמעותי מכוח המשימה, מוסיפה כי הן רושמות הישגים תקדימיים. "מאז שפרצה הלחימה עשינו דברים שטרם נראו כמותם בגדוד. ב־7 באוקטובר הגיע כוח גדול של הגדוד לחולית כדי לעזור, לפנות פצועים ולהילחם ואז תפסנו קו הגנה בעוטף, מה שלא קרה לפני כן".
גדוד ברדלס הוא חלק מכוח הלחימה הנשי, שמאז פרוץ המלחמה הוכיח את עצמו שוב ושוב. נשים וגברים נלחמים כתף אל כתף, וניכר שהדיונים והמחלוקות בנושא, שהגיעו בעיקר מחוגים שמרניים, נדמו לנוכח העובדות בשטח. "התגובות מרגשות ונרגשות, יש הרבה התעניינות ושאלות. זה חשף משהו לתודעה הציבורית", מסכימה סרן פנינה. "תמיד יש הרמת גבות, עכשיו קצת פחות", מוסיפה רס"ן שירה. "אנחנו נושמות את המשימה ואת המבצעיות; מקבלות המון פידבקים על המקצועיות והאמת שלנו זה מרגיש טבעי; במיוחד בשטח".
אך גם ללוחמות ומפקדות נועזות כמוהן, כניסה קרקעית לתוך הרצועה היא לא עניין של מה בכך. "זו נקודת שיא, עוד תקרה זכוכית שהתנפצה וזה מרגש, גם כמפקדות בצה"ל וגם כנשים. עברנו מאות אירועי הברחה, אלימות וירי. זה לא דבר שזר לנו ועדיין להיכנס לעזה זה שונה, מה גם שיש לנו אחריות עצומה להחזיר את כל הלוחמות הביתה. אני מאוד גאה בהן, הן פשוט נותנות את הנשמה", אומרת שירה. "זה אחד האירועים הכי מפחידים, מרגשים ומשמעותיים שעברתי", מוסיפה סרן פנינה. "בסוף כשנכנסים פנימה, זה שדה קרב, רואים, שומעים ומריחים הכל. 7 באוקטובר הוא נקודת זמן, וכל מה שחווינו מאז מורכב. התחושות מעורבות, אין אדם במדינה שלא איבד מישהו או נפגע. הכניסה היא חתיכת אירוע, אבל כולם וכולן פה רתומים לאירוע ויש מוטיבציה מטורפת".
שתיהן מסכימות שהשיח על נשים לוחמות בצה"ל השתנה. "התהליך התחיל עוד לפני המלחמה", מסבירה סרן פנינה, "נשים שעברו מיונים ל־669 למשל. יש רצון לתת לנשים להתקדם לתפקידים מרכזיים ובכירים. עכשיו גם כלל הציבור רואה את זה. גם בקרב המלש"ביות שטרם התגייסו, האחוזים בבקשות ללוחמה קופצים. יש הבנה וחשיבות לשירות משמעותי, פורה, מבגר והכל לצד גברים".
"רואים שהגישה משתנה", מסכמת שירה, "אנחנו עוברות ביישובים ורואות את המבט של האזרחים. תמיד חובת ההוכחה תהיה עליהן, אבל הלוחמות עושות זאת בצורה מדהימה".
