לפני זמן לא רב, העולם עוד התפעם מיכולת העמידה של וולודימיר זלנסקי, הנשיא הצעיר של אוקראינה, השחקן שהפך בעל כורחו לנשיא מדינה העומדת תחת מתקפה איומה.
עתה, תמונת המציאות השתנתה לחלוטין - אווירת נכאים בקייב, מחלוקות פנימיות הולכות וגוברות בהנהגת המדינה, ואולי הכי חשוב – ירידה דרמטית בהיקף הסיוע המערבי, בנשק ובכסף, באופן שפוגע בסיכוייה של אוקראינה להגיע להישגים צבאיים משמעותיים מול הצבא הרוסי.
כישלונה המהדהד של מתקפת הנגד האוקראינית בדרום המדינה ובמזרחה, שהחלה בחודש יוני, היה אחד הגורמים המרכזיים לשינוי. במשך שישה חודשים הצליח הצבא האוקראיני לשחרר שטחים בהיקף מזערי, למרות שצויד במיטב הכלים והמערכות המערביות ערב המתקפה, וכוחותיו עברו אימונים במדינות המערב.
הודאתו הפומבית של הרמטכ"ל האוקראיני ולרי זלוז'ני בכישלון המתקפה, בראיון שהעניק ל"אקונומיסט" בחודש נובמבר, המחישה כי המלחמה נכנסת לשלב התשה סטטי, אך במקביל גם הרגיזה מאוד את הנשיא זלנסקי והדרג הפוליטי, וגרמה למתיחות גבוהה בין השניים. לאלו נוספו גם פרשות שחיתות חמורות בממשל האוקראיני שהתגלו חדשות לבקרים בשירות הציבורי ובממסד הביטחוני במדינה. גם ראש העיר של קייב תקף אותו ואמר שהוא הופך למנהיג אוטוריטרי "כמו פוטין".
אם לא די בכך, גורמים במערב החלו לפקפק בצורך להמשיך ולספק לקייב סיוע צבאי וכלכלי נרחב כל כך, למרות תחינותיו ואזהרותיו של הנשיא זלנסקי שצמצום הסיוע ישרת את רוסיה ואת פוטין, שמצידם חוזרים לרמות ייצור של תחילת המלחמה. רק שלשום, כזכור, נכשל הנשיא ביידן בניסיונו לשכנע את הסנאט בוושינגטון שלא לחסום את אישור חבילת הסיוע הצבאי הגדולה לאוקראינה בשווי 60 מיליארד דולר.
ביידן אמר בין השאר: "ההיסטוריה הולכת לשפוט בחומרה את אלה שמפנים עורף למטרת החירות. אנחנו לא יכולים לתת לפוטין לנצח". ההצעה נפלה ברוב של כ־51 מתנגדים לעומת 49 תומכים. זו מכה קשה נוספת לנשיא זלנסקי ולקייב בזמן רגיש מאוד, כשרוסיה מחדשת את מתקפותיה על תשתיות האנרגיה ברחבי אוקראינה באמצעות כטב"מים מתוצרת איראנית וטילי שיוט. נכון לעכשיו, רוסיה עדיין מחזיקה בכמעט 18 אחוז משטחה הריבוני של אוקראינה, והנשיא פוטין נראה נחוש שלא לוותר.
פוטין רחוק מלהיות מבודד, ואמש אירח בקרמלין את נשיא איראן ראיסי. רק יממה קודם לכן ביקר באיחוד־האמירויות ובסעודיה והתקבל בכבוד מלכים. באוקראינה עצמה עולות תהיות רבות אם על קייב לבצע חשיבה מחודשת ולקבל החלטה אסטרטגית שכוללת פשרות שיביאו לסיום המלחמה. ככל שעובר הזמן הולך ונשחק מעמדו הפוליטי והציבורי של הנשיא זלנסקי, וכוחות פנימיים אחרים לוטשים עיניהם לתפקידו. שנת 2024, שבה יוחלף נשיא באמריקה ושבה רוסיה עשויה לחדש את המתקפה, תהיה שנת מבחן משמעותית מאוד עבור אוקראינה כולה, והנשיא זלנסקי במיוחד. האם יצליח לשרוד?
