אין פלא שבעקבות הכשל של 7 באוקטובר נשמעת שוב דרישה לארגון מחדש של קהילת המודיעין ולהצבת גוף עליון, שאיננו צבאי, מעל הגופים הקיימים. אין פלא גם שהיא מעוררת התנגדות. אמ"ן הוא גוף המודיעין המרכזי והבכיר בקהילת המודיעין עוד מקום המדינה. הוא אחראי למודיעין הצבאי ולהתרעה מפני מלחמה, ואחראי להערכת המודיעין הלאומית עבור הדרג המדיני. מה שקרוי, תפיסת שני הכובעים.
אמ"ן כשל במתן התרעה בשני צמתים טראומטיים. ביום כיפור של 1973, ובשבת השחורה של 7 באוקטובר 2023. שני כשלים זהים באופן מרתיח דם, ונוראים בתוצאותיהם. הרקע אמנם שונה משהו, אך המהות זהה. ביום כיפור תמצית הטיעון הייתה שמצרים עדיין לא מוכנה למלחמה וסוריה לא תיכנס למלחמה בלעדיה. בתרחיש העימות הרב־זירתי שעליו הצביע אמ"ן לפני 7 באוקטובר, האיום החמור והמיידי נשקף מאיראן ומחיזבאללה. חמאס, העריך המחקר, מעונין בהסדר ולא יהיה זה שיפתח במתקפה.
בשני המקרים שורשי המחדל הם ההתעלמות מסימנים מעידים שנצברו ודווחו מהמערכים הקדמיים בקו המגע. התצפיות במוצבים זיהו את ההכנות למתקפה. וכמו שהתעלמו מדיווחי הקמ"נים בתעלה ביום כיפור, גם הפעם – למעט קול בודד באגף המחקר, כנראה – המערכת כולה התעלמה מדיווחי התצפיתניות בעוטף, והמחקר באמ"ן דבק בעמדתו שחמאס מורתע ואינו מעונין כרגע בעימות.
מדובר בעמדה שנשתלה במכוון ולאורך זמן על ידי חמאס עצמו. תוכנית ההטעיה המחוכמת שבנה נועדה לאלחש את כלל המערכת הישראלית שמולו: מהדרג המדיני והמטה הכללי ועד לרמת הפיקוד והאוגדה. טשטוש שאיפשר לו להכין את הכוחות ולבחור את הרגע המתאים לתקוף.
בחירת הרגע המתאים מבחינתו חייבה לא רק הטעיה של אגפי המחקר באמ"ן ובשב"כ. הוא צריך היה לוודא שאננות גם באוגדה ובכוחות בקו. קשה לומר בוודאות אם ידע בדיוק עד כמה צומצמו הכוחות בגבול העוטף, שם נשארו שני גדודים, בעוד 34 אחרים פרוסים באיו"ש. אבל אין ספק שדלילות הכוחות לא נעלמה מעיני התצפיתנים שלו. וכך, בהזדמן שבת וחג, כשכולם ישנים, הרגע המושלם לתקיפה הגיע.
זו נקודה מהותית. מעבר לטענות המוכרות על חוסר הבשלות של החוקרים באגף המחקר, התחלופה שלהם ועצם היותם חיילים - אחת החולשות הסמויות יותר של המחקר באמ"ן היא דווקא הסימביוזה שבין הדרג המבצע והדרג האוסף והמעריך. זו סימביוזה שיתרונה המובהק בלחימה מודגם עכשיו היטב בעזה: הצמידות והמיידיות של המודיעין, בזמן אמת, במהלך הלחימה, עולה על כל מה שהכרנו עד היום. אך בשגרת הביטחון השוטף, שבה התרעה בזמן על שינוי מצב היא הקריטית ביותר, דווקא כאן עולה השאלה עד כמה הסימביוזה הזו מאפננת את הערכות המחקר. עד כמה מתקהה בלי משים סף הסיכון בהערכת המתריע לנוכח ביטחונו של המבצע ביכולותיו. ולהפך, עד כמה מתעמעמים חושיו של המבצע בהיעדר הבהוב של נוריות ההתרעה, לאורך זמן.
שכן ברור לחלוטין שהסיבה היחידה לקלות ולמהירות שבה נפרץ המערך, נכבשו הבסיסים והיישובים, והתאפשרה הנהירה ההמונית של ההמון הפורע – פנימה, והחוצה עם שללם האנושי – היא הערכת החסר המוחלטת של סף הסיכון בפיקוד ובאוגדה. וכתוצאה מכך גם היעדרם של שולי ביטחון הכרחיים מול איום שהכל ראו אותו מתגבש. בדיוק כפי שהיה המצב בקו ברלב, ביום כיפור, 50 שנה קודם. בשני המקרים הגורם לעיוורון הוא אותה השראה הדדית של ביטחון סרק ושאננות.
זוהי אחת מסיבות העומק שבגללן חייבים להציב מעל המודיעין הצבאי גוף בקרה עליון, אזרחי, בלתי תלוי ורחב יריעה, עוד לפני שנדרשים לאנומליה שבתפיסת שני הכובעים עצמה.
גוף זה חייב, לפני הכל, לקחת מאמ"ן את האחריות להתרעה. אמ"ן יישאר אחראי למודיעין הצבאי השוטף ולסימנים המעידים בתחומו. כך גם השב"כ והמוסד, כל אחד בתחום אחריותו הנוכחי. המסגרת החדשה מעליהם תידרש "להעריך את הערכות" הגופים הקיימים, ולפי העניין להחליט אם, על מה, ומתי להתריע. הערכת מודיעין לאומית – בכובע אחד.
מהלך כזה יצטרך, כמובן, לפלס לו דרך בסבך צפוף של יריבויות ואינטרסים. די להתבונן בתהפוכות במבנה קהילת המודיעין בארה"ב לאורך עשרות השנים האחרונות, עם כל השוני בהיקף, במספר הגופים ובמבנה שיטת הממשל. לסוגיה הזו אין תשובה אופטימלית בשום מקום. תמיד תהיינה הפתעות; מדינות פשוט מגיבות מבנית במאמץ ללמוד מהעבר ולהתחסן כנגדן מראש. אנחנו, למרבה הצער, לא נגענו בסוגיה 75 שנה, ושילמנו על כך בשני אסונות לאומיים.
קהילת המודיעין תצטרך להצמיח את ליבת הגוף החדש מתוכה. מהמוסד, מאמ"ן ומהשירות. המל"ל, כמטה של רה"מ, פוליטי ומוטה בהגדרה, איננו בא בחשבון כתשתית לגוף החדש. ייתכן שנכון יותר יהיה לבנות אותו על בסיס אנשי המחקר במוסד, כשמניפת הידע שמעבר ליכולות המחקר המודיעיני עצמו תבוא מהאקדמיה, מהתעשיות ומהמחקר המדעי. יש מספר אפשרויות.
אבל כך או אחרת, הקמת ארגון גג למודיעין, מעל הצבא, היא מסקנה נחרצת משני הכשלים הרי האסון שחווינו. אם איננו רוצים לחוות שואה מודיעינית שלישית, אין ברירה אלא לגשת למלאכה.
ידידיה יערי כיהן כמפקד חיל הים וכמנכ”ל רפאל
