שלכת, כאן, בארה"ב. העלים נושרים, העצים עוד מעט יישארו עירומים, העצב משתלב עם העצב שהבאתי מהארץ. גם בארץ שלכת, ימים אפורים. החורף מגיע. למרות המרחק אי־אפשר להתנתק. ארה"ב גדולה, ואם קורה משהו דרמטי בקצה אחד של המדינה, הקצה האחר ממשיך בחייו. לעומתה, ישראל היא מדינה קטנה וכואבת, וישראלים, לא משנה היכן הם מתגוררים, כואבים באותה מידה, בכל מקום בעולם נשימתם של הישראלים נעתקה באותה שבת שחורה, לובן פניהם הסגיר את המתחולל אצלם פנימה. ישראלים לא יכולים להתנתק מישראליותם, לא משנה כמה זמן הם שוהים בחו"ל.
בביתם סממנים ואוכל ישראלי, הם צורכים חדשות מישראל על בסיס יומי, ישראל היא זרקור המאיר להם ממרחקים.
