ההשוואה בין פיגועי 11 בספטמבר לאסון 7 באוקטובר הפכה למתבקשת - בשל עוצמתם, היקף הנפגעים והאכזריות הבלתי נתפסת. בארצות־הברית, ההפתעה האסטרטגית העצומה שחוו שירותי המודיעין הייתה הבסיס לשינוי מהותי במבנה קהילת המודיעין, לאחר עשורים של התנגדות שיטתית של סוכנויות המודיעין להתערבות "חיצונית" בעשייתם.
הרעיון להקמת סוכנות מודיעין לאומית גובש בארצות־הברית בשנות ה־50, בעקבות המלצת הקונגרס לראש ה־CIA למנות "מעריך לאומי" שיאפשר לו להתפנות למשימותיו המודיעיניות הרבות. במרוצת השנים, רעיון זה עלה שוב ושוב על ידי גורמים חיצוניים לקהילת המודיעין האמריקאית, אך כלל היוזמות נדחו מטעמים פוליטיים ובשל קנאות סוכנויות המודיעין לעצמאותן, השפעתן וסמיכותן לשולחן מקבלי ההחלטות. פיגועי 11 בספטמבר טילטלו את קהילת המודיעין והניחו את היסוד לרפורמה מודיעינית רחבה ולהקמת סוכנות ראש המודיעין הלאומי, DNI. גם חקירה משותפת של הקונגרס והוועדה הלאומית הבלתי־תלויה לחקר מתקפת הטרור המליצה בקיץ 2004 על שינוי גורף בקהילת המודיעין, בדגש על הקמת סוכנות מודיעין לאומית, כגוף המתכלל את הערכת המודיעין הלאומית ואחראי על הקצאת המשאבים, התקציביים ותעדוף המשאבים עבור 16 סוכניות המודיעין האמריקאיות השונות. הנשיא בוש קיבל את המלצות הדוח במלואן.
תמונת ראי מדהימה בדמיונה התחוללה בישראל ביובל השנים האחרונות. ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים נמנעה בהמלצותיה מלשחוק באופן מהותי תפקידיו של אמ"ן כמעריך הלאומי, אך ביקשה להעמיק את הפלורליזם המחקרי בקהילת המודיעין באמצעות הקמת גופי מחקר נוספים - למשל במוסד ובמשרד החוץ - לצד הקמת מחלקת בקרה ("איפכא מסתברא") באמ"ן, שתיפקודה והשפעתה הלכו ונשחקו. מעמדו הדומיננטי של צה"ל בציבוריות הישראלית אמנם נפגע בעקבות המלחמה העקובה ההיא, אך הדומיננטיות המודיעינית הארגונית נשמרה - ובחלוף השנים הלכה והעמיקה. ניסיונות לאתגר את אמ"ן, דוגמת חקיקת חוק המל"ל (2008) וחוק השב"כ (2002), לא הצליחו לערער באופן ממשי את מעמדו כמוביל הערכת המודיעין הלאומית בפני הממשלה והקבינט.
לאור קביעת ראשי קהילת המודיעין כי נכשלו להתריע מבעוד מועד על מתקפת החמאס ב־7 באוקטובר, סביר להניח כי תירשמנה תמורות במבנה ובייעוד שלה. בדומה לתמורות לאחר 11 בספטמבר בארצות־הברית, נראה כי הצורך בהקמת DNI ישראלי מהווה צו השעה: גורם ממשלתי־אזרחי בלתי־תלוי האמון על הערכת המודיעין הלאומית, באופן שיצמצם את ההטיות הארגוניות של סוכנויות המודיעין בתהליכי המחקר המודעיני וההערכה, ויאפשר להן מיקוד בליבת משימותיהן השוטפות והקריטיות לביטחון ישראל. סביר כי תעלה גם השאלה האם לצמצם את סמכויותיו של אגף המודיעין בצה”ל כמעריך הלאומי הבלעדי, ובמשתמע, גם את אלו של שב"כ ביחס לרצועת עזה. תהליך שכזה יהווה צעד משמעותי נוסף לדיוק מיקומו ועומק השפעתו של צה"ל - ואמ"ן בפרט - בתהליכי קבלת ההחלטות ובציבוריות הישראלית. הגם שכך, סביר כי שירותי המודיעין ישמרו על גישתם הישירה לקבינט ולראש הממשלה, כפי שראוי שיהיה.
בתום המלחמה, הדיון לחקר הלקחים יהא ארוך, נוקב וכואב - אך כבר עתה סביר כי בליבו יעמדו תמורות במבנה ובסמכויות קהילת המודיעין. ומה שטוב לארה"ב, טוב לישראל: בשלה העת ל־DNI ישראלי.
עו”ד אבי כאלו הוא חבר סגל הפיקוד הבכיר של אגף המודיעין לשעבר, וכיום מנהל הייעוץ והמחקר הביטחוני לאזור המזרח התיכון, Frost & Sullivan
