הובלנו אתכם אל משכנכם הארעי ב"קיבוץ מארח", פסענו אחרי ארונותיכם, עת עמדו דומם במשמר של כבוד. אחינו ובידם דליות מרכינות ראש. דמעות הציפו את עינינו, אמרנו עליכם קדיש קיבוצי, לא טמנו אתכם באדמה אותה עיבדתם ועליה הגנתם, אך לא אבדה תקוותינו. ברית הערבות הקיבוצית תביא אתכם ואת משפחותיכם חזרה אל ביתכם, בו דליות זקופות קומה, יקבלו את פניכם.
נכתב לזכר חבריי מקיבוץ בארי, איילת ומני גודארד, שנקברו בפלמחים.
