אחרי עימותים ועיכובים אושר אתמול – סמוך לסיום שנת התקציב – התיקון לתקציב המדינה 2023, הכולל תוספת של כמעט 30 מיליארד שקל לתקציב המקורי שאושר בחודש מאי השנה.
מליאת הכנסת אישרה ברוב של 58 תומכים מול 45 מתנגדים את הגדלת תקציב המדינה לשנת 2023 בכ־25.9 מיליארד שקל לצורכי ביטחון, תשלום ימי מילואים, הוצאות סיוע לנפגעים ומפונים ועוד. בקואליציה אמרו שהשרה גילה גמליאל מהליכוד החרימה את ההצבעה, ובשל כך צפויות להינקט נגדה סנקציות. יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, גם הוא מהליכוד, הצביע בטעות בעד הצעת החוק, אך ביקש לציין בפרוטוקול שהוא נמנע.
בזמן ההצבעה על ההסתייגויות לחוק, מרבית חברי הכנסת של מפלגת המחנה הממלכתי, שהצטרפה לממשלת החירום אחרי פרוץ המלחמה, לא נכחו במליאה. סיעת יש עתיד משכה בשלב מסוים את ההסתייגויות שלה, ובשל כך כמה מחברי הכנסת ממפלגתו של השר בני גנץ לא הספיקו להשתתף בהצבעה הסופית. אחרי ההצבעה הדגישו במחנה הממלכתי שחברי הכנסת שלהם התכוונו להתנגד לתקציב.
אחד הסעיפים שעוררו סערה היה תקציב המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות של השרה אורית סטרוק, חברת סיעת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. תקציב הבסיס של המשרד ל־2023 עמד על 133 מיליון שקל וסוכם להגדיל אותו במאות מיליוני שקלים. בישיבת הממשלה לפני כשבוע הוגדל תקציב המשרד סכום של 343 מיליון שקלים, אך בנוסח שאושר בוועדת הכספים תקציב הוא כבר הגיע ל־755 מיליון שקל, בהם 142 מיליון שקל למינהלת הזהות היהודית.
לפי הצעת חוק תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023, סך ההוצאה לצורכי המלחמה השנה הוא 28.9 מיליארד שקל. 17 מיליארד שקל מתוכם הם להוצאות ביטחוניות וכ־12 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות ואחרות. מימון הגידול מבוסס על תוספת תקציב של כ־25.9 מיליארד שקל והסטה מתקציבים אחרים בתוך התקציב של כ־3 מיליארד שקל, שרק כמיליארד שקלים מתוכם מההסכמים הקואליציוניים.
17 המיליארדים המיועדים לצורכי ביטחון הינם עבור תשלום ימי מילואים, חימוש והצטיידות. כ־6.1 מיליארד ישמשו להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים – שיכון מפונים במלונות או מענקי דיור, מסגרות חינוך חלופיות למפונים, מינהלת תקומה, קצבאות לנפגעים ועידוד תעסוקה. 1.8 מיליארד שקל ישמשו לתגבור מערכי ביטחון אזרחיים – משטרת ישראל, שירותי ביטחון מיוחדים, שב"ס, כבאות, כיתות כוננות, הצטיידות חירום לרשויות המקומיות ומקלטים. 1.8 מיליארד שקל נוספים ישמשו להוצאות לטיפול במשק – הלוואות בערבות המדינה, תמריצים לתעסוקה, סיוע לחקלאות, מעונות יום, פיצוי מוסדות תרבות, פינוי פסולת עודפת, כרית ביטחון לשיט ולתעופה. כמיליארד שקל יועברו למערכת הבריאות – מיגון בתי חולים, בריאות הנפש ורכש תרופות.
