"אין מה לעשות עם הדבר הזה יותר, זה מת", אומר ליאור קטרי, מנהל מו"פ (מחקר ופיתוח) אשכול, כשהוא מגיע לאתר הניסויים בחוות הבשור. על רקע המלחמה, רוב הפירות והירקות פה מרקיבים או תלויים יבשים ללא מים בחממות ובבתי הרשת.
מרכז המחקר משתרע על פני 900 דונם עם כ־30 ניסויים חקלאיים מדי שנה. שטח המו"פ, השוכן סמוך למוצב מגן אשכול שספג פגיעות קשות, מוגדר כעת שטח צבאי סגור. רבים מהניסויים החקלאיים במימון ציבורי, ולכן הידע מופץ חינם לכל דורש. זו הפעם השנייה בלבד שאנשי המו"פ נכנסים לפה אחרי יותר מחודשיים של לחימה.
הפלפלים רקובים, התותים יבשים והמלפפונים שצמחו על האדמה הפכו לעיסה בלתי מזוהה. את פרדס האשכוליות מול הבסיס הטנקים יישרו. לפחות יש את הבננות, שאמנם הפכו שחורות אבל עדיין בחיים. במטע אחר יש 11 זנים חדשים של מנגו שפותחו במכון וולקני.
"המקום הזה הוא הבית השני שלי", קטרי מספר, "יש כאלה שיגידו הראשון. כואב הלב לראות את חלקות הניסויים ככה. אמנם אי־אפשר באמת להתבכיין אחרי שנרצחו לך עשרות חברים קרובים, אבל כשאתה נכנס לחממות ורואה אותן מתות, זה מוסיף עוד דרגה של אבל".
בסיור בחממת פלפלים, שאמורים היו להיות היום בגובה 2.5 מטר, קטרי אומר: "לא היה פה חשמל. השתילים על הרצפה. הלך. לניסוי הזה לא יהיו תוצאות. ההשקעה הראשונית היא יקרה. הכנת השטח, השתילים והשתילות. הפעם הבאה שיהיה אפשר לשתול את הניסוי הזה היא באוקטובר 2024. ב־8 באוקטובר היו אמורים להגיע החוקרים. אם היו מגיעים – הם היו נטבחים. הייתה חוליה שנכנסה עם אופנועים. מהר מאוד הם ראו שאין כאן אף אחד, אז הם נכנסו למוצב הצבאי ליד. התאילנדים שלנו והעובדים שגרים כאן ברחו באותה שבת, ומאז הם לא פה. אני נכנסתי עם כוח צבאי כשעוד היו פה מחבלים".
שלוש משתלמות מזמביה היו נצורות במשך שלושה ימים בשטחי המו"פ. כוחות הגיעו אליהן כשעדיין היו מחבלים בשטח ופינו אותן. כיום הן נמצאות בקיבוץ רביבים, ודווקא חושבות להישאר. "יש לנו תוכנית לחזור לפה", קטרי אופטימי, "להקים מחדש את הניסויים. יש תוכנית עבודה מאושרת לעוד שנתיים. השאלה היא כוח האדם. יש משבר. איש המחשבים שלנו נרצח, רבים מפונים. ברגע שיגידו לנו לחזור, נהפוך את העולם ונעשה. המו"פ תמיד צריך ללכת קדמה. אם אתה נעצר – אתה לא קיים".
