למרות שמקבץ הפרקים האחרונים גרוע פחות מזה שקדם לו (והמילה "גרוע" היא אנדרסטייטמנט בריטי מאופק), "הכתר" מסיימת את דרכה בצלילים מחרישי אוזניים. נדמה כי הצלחתה הגדולה לפני הסוף היא יכולתה לעורר תהיות גם בקרב גדולי המעריצים והמעריצות: מה בעצם היה בה מלכתחילה שגרם להם להמתין בציפייה דרוכה מעונה לעונה, להתענג על דיאלוגים בדיוניים וניתוחים פסיכולוגים חסרי בסיס, ולאמץ בחדווה תאוריות קלושות בנוגע לאירועים שהסעירו את בית המלוכה.
אולם ההידרדרות הקיצונית ברמתה של "הכתר" – בבית הדין לפשעי כתיבה עוד ידונו בשיחות של המלכה אליזבת הקשישה עם הגרסאות הצעירות של עצמה – הייתה כמעט בלתי נמנעת. אם בעונות הראשונות "הכתר" הייתה דרמה תקופתית עבור צופים וצופות שלא העזו לדמיין את המלכה אליזבת כאישה צעירה שממש לא התכוננה לבלות יותר מ־70 שנה בפנים חתומות, ההתקרבות לפרשות מודרניות העמידו את הסדרה בתחרות עם זיכרון ציבורי חד וברור. אחרי הכל, רבים ורבות מאיתנו לא שכחו היכן היו כשנודע על מותה של הנסיכה דיאנה, וגם פיאסקו המדים הנאציים של הנסיך הארי לא היה בשולי הכותרות.
"הכתר" הייתה אמורה להאיר על ההתפתחויות הללו באמצעות זרקור מגה־אסתטי ומאוד יקר, אולם אז נתקלה בבעיה הכי קשה שלה: אין ליוצר, פיטר מורגן, שום דבר אמיתי להיאחז בו. נטפליקס שפכה ערמות של כסף כדי שכל שמלה של המלכה תשוחזר בדיוק מקסימלי, אבל אף סכום לא יגלה מה היא אמרה לאחותה מרגרט בשיחותיהן ובטח שלא את מחשבותיה לפני השינה, כשידיה מונחות על המיטה בתפילה. החירות האמנותית של "הכתר", שהייתה נסבלת כל עוד עסקו בשנות ה־50 של המאה הקודמת, הפכה לחוצפה ובעיקר נוצלה לטובת מפגן קיטש שקנה תחפושת של "איכות" במאות מיליוני דולרים.
במובן הזה, "הכתר" היא לא סתם סדרה על מוסד המלוכה, אלא מטאפורה על יחסי האהבה־שנאה כלפיו ומעמדו המעורער. "המערכת כבר לא נראית הגיונית למי שצופה בה מבחוץ, וגם לא למי מאיתנו שנמצא בתוכה", אומר הנסיך פיליפ (ג'ונתן פרייס, החלש מכל קודמיו בתפקיד) לרעייתו המלכה (אימלדה סטנטון, שעושה מה שאפשר עם החומרים הפגומים). גם "הכתר" נחשבה ברוב שנותיה למוצר פרימיום, מהסוג שהמסך תמיד זקוק לו למרות שיש סיפורים לא פחות מקוריים ובוודאי חשובים ממנו, רק כדי להפוך לפרודיה על עצמה. ואם הסוף העגום של הסדרה מלמד משהו על מה שמצפה ל"מערכת" בעתיד, בטח אחרי מותה של המלכה, ייתכן שבארמון בקינגהאם עוד יתגעגעו לימים שבהם זעמו שם על הסדרה שהשאירה אותם בחיים.
