בתיה המזרחיים ביותר של שג'עייה נמצאים, בקו אווירי, במרחק של כמה מאות מטרים בלבד מבתי קיבוץ נחל עוז. מהגבעה בשכונה העוינת, ניתן לשלוט לצורכי תצפית או לצורכי אש גם על בתי קיבוץ כפר עזה, על המוצב הפלוגתי פגה הסמוך, ואפילו על חלק מהשכונות החדשות של אופקים.
הגבעה הזו מהווה נקודה אסטרטגית באזור החיץ שייווצר בסוף המלחמה בין הנגב המערבי לבין שטח העזתי, שכן ניתן לראות ממנה מצד אחד, כאמור, את בתי הקיבוצים הסמוכים, אבל גם את הלב האורבני של העיר עזה - שכונת זיתון.
מתחילת חידוש התמרון בשבועיים האחרונים, החל צה"ל לגלח חלקית את קווי בתי מזרח שג'עייה בפעילות חישוף הנדסית בהובלת חטיבת כפיר. כדי לזרז את הפעולה אף הוכנסו ליום אחד, באופן ניסיוני, כמה תותחים מתנייעים שהפגיזו באופן חריג ובכינון ישיר כ־20 בתים כאלה בנוסף לפעולת הטנקים.
לקו הגדר החדשה שנפרצה ב־7 באוקטובר משג'עייה לכיוון נחל עוז, עלומים, וכפר עזה, הגיעו לפי ההערכות בצה"ל כמה מנהרות התקרבות, שריד לתוואי התת־קרקע שצה"ל היה בטוח שהשמיד כליל בצוק איתן.
תפיסת ההגנה החדשה – והקדמית יותר – תהיה חייבת לתת מענה עתידי גם לאותן עשרות מנהרות התקרבות גדולות, כולל אלה שמגיעות לתוך הפרימטר הישן שלא מנה יותר מ־300 מטרים, וכמובן גם להגדיל אותו מערבה – לתוך הצד העזתי.
עם זאת, בצה"ל גילו רגישות גבוהה בימים האחרונים, בעיקר להגדרה הנפיצה "רצועת ביטחון" שצפויה להיות ביום שאחרי.
בצבא נבהלו מהאנלוגיה לרצועת הביטחון – שהייתה קיימת בדרום לבנון בין אמצע שנות ה־80 למאי 2000, שבה נפלו יותר מ־1,000 חיילים – אבל לא בגלל הזיכרון הטראומטי: האמריקאים מגלים התנגדות גדולה להקמת רצועת ביטחון שכזו בשטח העזתי, מאחר שהיא תנגוס אלפי דונמים משדות חקלאיים פעילים של תושבי עזה ותקשה עוד יותר על מצבם של תושבי הרצועה, שגם כך יהיה בכי רע בתום המלחמה.
בצה"ל מעדיפים להגדיר זאת כאזור חיץ עם יותר אמצעי תצפית, תשתיות הגנה ויכולות אש להרחיק כל איום. עם זאת, כדאי לזכור שרצועת עזה היא גם כך צרה מאוד: בצפון הרצועה, למשל בין קיבוץ בארי עד חוף העיר עזה מפרידים בקושי שבעה קילומטרים, ובחלק הדרומי – הרחב יותר – המרחק בין הגבול באזור כרם שלום, למשל, עד לחופי רפיח הוא כ־13 קילומטרים.
