הכוחות שתחת האוגדה המובחרת 98 של צה"ל פועלים זה כשבועיים בחאן־יונס שבדרום הרצועה, צוברים הישגים טקטיים רבים ומנסים בעיקר לטלטל את הכלוב שבו מסתתרים בכירי חמאס, בעיר שמתחת לעיר, שרבבות מתושביה לא התפנו: בניגוד לצפון רצועת עזה, שבה הלחימה מתרחשת לרוב בשכונות וברחובות רפאים שבהם אין אזרחים עזתים, המצב בחאן־יונס שונה, ומורכב יותר.
לוחמים מצוותי קרב גדודיים משולבים בטנקים, דחפורי הנדסה וחי"ר נעים לפשיטות ביעדים, כאשר בחלק מהמקרים תושבים עזתים ממשיכים בשגרת יומם ממש לצידם, בחנויות ובבתי הספר, במוסדות הציבוריים האזרחיים של חמאס ובמרכזים המסחריים. הסיבה: שטחה של חאן־יונס גדול, דומה בהיקפו לזו של תל־אביב, ולכן צה"ל מיקד מאמץ ופרס מספר חטיבות סדירות ובמילואים רק בחלקים מהעיר, בעיירה בני סוהילה שבפאתי חאן־יונס ובמרחבים המזרחיים הסמוכים לגבול.
כך למשל הצליחו מחבלי חמאס בשבוע שעבר לפגוע בשיירה לוגיסטית שחילצה טנק שנפגע לטיפול בשטח הארץ, ולהרוג בתוכה חייל ממארב נ"ט. הכוח הגיב וחיסל את המחבלים. במקרה אחר, שגם מסמל את גודלה העצום של העיר והאתגר להתמודד איתה, כבשו לוחמים מגדוד הנדסה לפני כעשרה ימים בית ספר גדול, עם מספר בניינים בתוכו, מאחר שהתקבל מודיעין על מחבלים שבתוכו ערוכים למארב נגד צה"ל. הלוחמים טיהרו כמחצית מהכיתות אך בשל גודלו של בית הספר לא הספיקו עד רדת החשיכה להמשיך במשימה, ונותרו לישון במקום כדי להמשיך בסריקות למחרת. במהלך הלילה הותקלו הלוחמים ע"י מחבלים שהסתתרו בפיר באגף אחר של המוסד החינוכי שנהיה למעוז טרור. שני לוחמים נהרגו ולוחם מילואים אחר, כבן 45, ניהל קרב מקרוב וחיסל את המחבלים.
הלחימה לצד אוכלוסייה שלא פונתה הופכת לאיטית יותר וגם מסוכנת: חמאס כבר ניצל מרחבים שהוגדרו "סייף זונס", בעיקר באזור המואסי הסמוך לחוף שממערב לחאן־יונס, כדי לירות משם פצמ"רים לעבר ריכוזי הכוחות של צה"ל. בנוסף, חלק מהכוחות מונחים לעצור את פעילותם לפרקים כדי לאפשר תיקונים של תשתיות אזרחיות של העזתים, כמו צנרות מים שנפגעו בתקיפות או לאפשר שיירות מזון מטעמים הומניטריים. בסוף השבוע ישראל איפשרה לראשונה להכניס לאזור גם עשרות משאיות אספקה לעזתים דרך המעבר הישראלי בכרם שלום.
14 קילומטרים מפרידים בין הגבול עם ישראל לחוף הים בחלק הזה של דרום הרצועה, הרחב יותר מפי שניים מבצפון הרצועה. אלמנט זה מקשה על יצירת קו חיץ מבתר, שימנע זליגת מחבלים לחלק הדרומי ביותר של עזה - רפיח וציר פילדלפי שגובל עם סיני. אוגדה אחרת של צה"ל פועלת בפשיטות מוגבלות על אזורים אלו, אך יותר בקרבת הגבול עם ישראל, במקומות כמו חירבת חזיעה שזכורה מהמבצע לאיתור המנהרות החודרות של חמאס, "צוק איתן".
בחאן־יונס חלק מהשווקים עדיין פעילים, ובמגננים שבהם כוחות צה"ל מרוכזים יש פחות אוכלוסייה אך לא באופן הרמטי. בשבוע הראשון של צה"ל בחאן־יונס התגלתה פחות התנגדות מול הלוחמים, בדומה לשבוע הראשון של התמרון בצפון הרצועה. בצבא מעריכים שחמאס מתבצר קודם במקלטיו שמתחת לאדמה, לומד לאט על דפוסי הפעילות של צה"ל שזה עתה הגיע וממעט כך להיחשף. לכן החיכוך התגבר בחאן־יונס בשבוע האחרון ועשוי להתגבר אם צה"ל ייכנס למעוזי הלחימה העיקריים במקום, כמו מחנות הפליטים של העיר.
חטיבת הקומנדו עם יחידותיה המובחרות כמגלן, אגוז ודובדבן קיבלה את אחד ממרכזי העיר שבהם יש גדוד חזק של חמאס, ולכן ההיתקלויות, רובן ככולן מוצלחות מבחינת צה"ל, מתרחשות שם על בסיס יומי. לוחמי הקומנדו פשטו במהירות על אזור זה בתחילת המהלך על העיר, תוך ניצול היתרונות של אוגדה 98 ככוח מובחר שמיומן לפעול בעומק שטח האויב.
הכוחות בחאן־יונס יצטרכו להתמודד גם עם אלפים נוספים של מחבלי חמאס שהצליחו לברוח במסווה אזרחי מצפון הרצועה בתחילת התמרון ותיגברו כך את הגדודים המקומיים. כך או כך המשימה של צה"ל בחאן־יונס מתחלקת לשני ממדים: לעיר העילית שנגלית לעין ולזו התחתית, שפרוסה כעולם נפרד מתחת לאדמה, ושם מסתתרים לפי הערכות בצה"ל, בכירים בחמאס.
עדיין יש סימנים משמעותיים לפיקוד ושליטה של חמאס על גדודי חאן־יונס, ולכן הפעולה בעיר תצטרך להימשך לאורך שבועות נוספים, ייתכן שעם חטיבות נוספות שצה"ל יוסיף כדי להעמיק את ההישג הכולל בה. הכוחות שפועלים בעיר, כמו חטיבות גבעתי ו־7 של השריון שהגיעו מלחימה עצימה במשך חודש ארוך בעיר עזה, נדרשו להחליף דיסקט: לא עוד לחימה בשכונות צפופות או מול רבי־קומות, אלא בתוואי שטח כפרי יותר, בין חממות חקלאיות לבתים נמוכים ורבים שמתפרסים על פני שטח נרחב. היחידות המובחרות של אוגדה 98 ממוקדים אפוא במשימה להתקרב כמה שיותר לבכירי חמאס כדי לחסלם, מפעילים מדי יום עשרות הונאות ותחבולות עם טכנולוגיות יוצאות דופן ואמצעי לחימה מתקדמים וחסויים. היחידות הללו מביאות הרבה מיתרונן, כמו שימוש ברחפנים תוקפים ובהשמדת חוליות נוחבה של חמאס כעדיפות גבוהה.
החטיבות של צה"ל בעיר יודעות שזמנן קצוב. חמאס מתגלה כצבא טרור בלתי נגמר ולכן נדרשת סלקציה בין המשימות - לבחור יעדים ערכיים יותר, להשמיד מנהרות חשובות יותר ולא להתעכב יום או יומיים על כל פיר שמתגלה. לעיר דיר אל־בלח השכנה או לעיירות אל־בורייג' ונוסיראת שמצפון לחאן־יונס, צה"ל עדיין לא נכנס. גם בצפון הרצועה יש הרבה עדיין יותר מכיסי התנגדות: רק בסוף השבוע ניהלו לוחמי חטיבה 401 של השריון ושייטת 13 קרב שנמשך שעות מול עשרות מחבלי חמאס בשכונת היוקרה רימאל, שהייתה מהיעדים הראשונים שאליהם הגיע האגרוף הקרקעי של צה"ל בתחילת התמרון. לפחות 30 מחבלים חוסלו בקרבות שנוהלו בתוך בית ספר ברימאל שחמאס הפך למוצב צבאי. גם במרחב ג'באליה נמשכו אתמול הקרבות מול עוד ועוד עשרות מחבלים שצה"ל מנסה בכל כוחו להוציא ממסתוריהם המוגנים מתחת לאדמה.
הקרבות שלא פוסקים בצפון הרצועה, אלפי המחבלים ובכירי חמאס שעדיין מסתתרים בדרום, הערים והשכונות שאליהן צה"ל עדיין לא נכנס, הגילויים שצה"ל חשף בימים האחרונים ומהווים קצה קָצֶהָ של יכולת אסטרטגית של חמאס ובעיקר אמצעי הלחימה הבלתי נגמרים ברחבי הרצועה מובילים להבנה בצה"ל: סיום המלחמה רחוק עוד חודשים ארוכים, וכל הכרזה מתקרבת על הכרעת חמאס ובטח השמדתו מנותקת מהמציאות ובגדר של אשליה.
