איפה אתה, ראש ממשלת השמחות שלנו, ראש ממשלת הבשורות הטובות?
חיפשנו אותך בליל שבת. שאלנו עליך. לא שמענו ממך.
קרתה לנו, לעם, עוד טרגדיה, ולא היית שם. ישבנו מול הטלוויזיה, ודובר צה"ל הופיע. הודעה מיוחדת, הודעה דרמטית, הגדירו במהדורות. חוסר דיוק כזה, כי ההודעה הייתה בלהות.
וזה טרגי, כי התוצאה, שלושה חטופים ירויים בידי כוחותינו, היא טרגית; וזה טרגי כי למען חילוץ החטופים הללו הלוחמים שלנו הרי שם, מקריבים עצמם; וזה טרגי כי יש פה שלושה ששרדו 70 יום מול אויב אכזר אבל לא את הירי שלנו; וזה טרגי כי כל יום נותרים מהחטופים פחות; וזה טרגי כי אלו ימים שבהם מהתוצאות נגזרות ההצדקות; וזה טרגי כי פתאום האמירה של ביידן, אני רוצה שישראל תילחם בזהירות יותר, קיבלה משמעות נוספת; וזה טרגי כי ברוב מה שקורה לנו אנחנו יכולים להאשים את האויב, ועכשיו זה גם אנחנו; וזה טרגי כי הנפש מוצפת ומתקשה להכיל; וזה טרגי כי ליל שבת היה יכול להיות ערב עם בשורה משמחת, בתוך אוקיינוס עצב - ערב שבו גם אתה כנראה תופיע בו אדוני ראש הממשלה - אבל תראה מה נהיה.
איפה היית בליל שבת, ראש ממשלת השמחות שלנו? אתה יודע, בעת האחרונה במדינה הזו לא הכל בשורות טובות. גם בזמנים כאלה צריך לדעת פשוט להיות.
כי בשעות שיבואו אחרי הודעות דובר צה"ל יחלו להתברר העובדות, רק שליל שבת הולך להיות ערב עם הרבה שאלות מייסרות.
למשל ניר דבורי בערוץ 12:
האם שהו במבנה הרוס, האם יצאו מפיר? האם ניסו להימלט משוביים או שבעקבות ההפצצה של חיל האוויר השובים נמלטו? האם ניצלו הזדמנות, ראו את הכוחות וניסו להגיע אליהם?
או האלוף במיל' נעם תיבון באותו ערוץ:
האם הם בכלל איימו על הכוחות? האם היה עליהם נשק? האם הם צעקו בעברית? האם הרימו ידיים?
או מואב ורדי בערוץ 11:
אנחנו יודעים את הטווח שממנו הם נורו? יכול להיות שאין מספיק מחשבה בקרב כוחותינו שזה אזור שמסתובבים בו חטופים? מי שמסתובב שם באזור הזה הוא בהכרח לא תמים?
או רועי שרון באותו ערוץ:
מה הסיכוי שמישהו אמר לחיילים: שימו לב, אולי תראו חטופים? מה הסיכוי שיראו חטופים?
או נטעלי שם טוב בערוץ 13:
זה תרחיש שלא דיברו עליו עד היום? עד כמה תמונת המודיעין ברורה יותר לגבי החטופים, לגבי הקבוצות שבהן הם נמצאים?
והשאלות של יושבי האולפנים הן אותן שאלות של האנשים בבתים. זה לא שציפינו מיד לתשובות. אבל איכשהו עוד קיווינו למעט מנהיגות.
אז איפה היית בליל שבת, ראש ממשלת הבשורות הטובות שלנו? חיפשנו אותך. שאלנו עליך. תבין, המדינה שלנו, טרגי ונורא בה לאחרונה, הרבה שאלות קשות, ואין מנהיג עם אומץ וענווה; כזה שירכין ראש מולנו, שיושיט ידיים, שרק יהיה ברגע הבשורה.
