נופו של הבית הוא געגוע משכר אל צבעים וריחות, אל שלכת ופריחות, אל קולות ורעשים, אל פנים ואנשים.
אל מה שנחרת וזכור ואל מה שכבר שכחנו, אל מה שעטוף ושמור ואל מה שאיתו צמחנו. אל צחוק ושמחות, אל עצב ואנחות, אל ערגת הנפש שבנימי הלב, ואל כל מה שהוא נושם ואוהב.
