בסקרי דעת קהל לאחרונה נשאלה השאלה מה לעשות עם רצועת עזה לאחר המלחמה. חמישית מהישראלים שהשתתפו בסקרים הציעו להנהיג ברצועה ממשל צבאי, עוד רבע הציעו לספח אותה לישראל, ובסך הכל כ־45 אחוז מהמשיבים סברו שההסדר הכי טוב מבחינתה של ישראל ליום שאחרי הוא שליטה ישראלית ברצועה הכבושה. מצב זה נוצר בהשפעת פוליטיקאים שמפיצים בפרהסיה רעיונות מופרכים, שניסיון ליישם אותם במציאות יגרום למדינת ישראל נזק בל־ישוער, שכן הוא יעמיס עלינו את המשימה של שיקום עזה שאיננו יכולים או צריכים לקחת על עצמנו.
עד כה במלחמה נחרבו חלקים גדולים של רצועת עזה. שכונות מגורים נמחקו, תשתיות חיוניות חוסלו, מערכי תקשורת הוצאו מכלל שימוש, וכן הלאה וכן הלאה. לשיקום המקום תידרש השקעה של לפחות 25 מיליארד דולר. ומי ידאג למיליון העקורים העזתים ולפרנסתם? מהיכן יגיע כל הכסף הזה, ממשלם המסים הישראלי? לא מתקבל על הדעת. ישראל מעוניינת, בצדק, שבעלויות הללו יישאו מדינות ערב העשירות, יחד עם הקהילה הבינלאומית בהובלת ארצות־הברית, אלא שממשלותיהן לא יסכימו אפילו לדון בכך בלי שישראל תוותר על חלום הבלהות של שליטה ברצועה או סיפוחה. סעודיה, האמירויות וארצות־הברית יגידו לנו בפשטות: רוצים להיות בעלי הבית בעזה? בבקשה, רק דעו לכם שבמקרה כזה, הרצועה, עם רבבות הפצועים ומיליוני הרעבים וחסרי הבית שבה, תהיה בעיה שלכם - ושלכם בלבד.
בל נטעה: לא רק ארצות־הברית תומכת כספית, מדינית וצבאית במלחמתנו בחמאס - תומכות בנו, מי באופן פעיל ומי באופן סביל, גם הממשלות של 23 מ־27 המדינות החברות באיחוד האירופי, וכן מדינות בולטות באסיה כמו הודו, יפן, תאילנד וקוריאה הדרומית. מרבית מדינות ערב המוסלמיות מעניקות לנו גיבוי שקט - אף מטוס קרב באף שדה תעופה צבאי מוסלמי לא התרומם מאז החל חיל האוויר להפציץ את צפון עזה, ויש יותר הפגנות אנטי־ישראליות בלונדון מאשר בקהיר או בדוחה.
לתמיכה זו, שמאפשרת לצה"ל להמשיך בלי שעון עצר בלחימה הקשה, יש תג מחיר עולמי מאוד ברור: לאחר סילוק חמאס מרצועת עזה וריסוק כוחו הצבאי, הרצועה צריכה להתאחד מחדש עם הרשות הפלסטינית - אבל לא תחת הנהגתה הנוכחית - לישות מדינתית אחת, בפיקוח הדוק של ועד מנהל בינלאומי ובינערבי, בהובלת ארצות־הברית וסעודיה. אין לישראל אפשרות להפוך את עזה לגטו נפרד, ואין לה גם אפשרות לשלוט בה ככוח כובש. זו אשליה.
במלחמות לאורך ההיסטוריה לא אמרו הממשלות לאזרחיהן את מלוא האמת. זה מקובל; הפצת בדיות מכוונת ופנטזיות מסוכנות - לא מקובלת. איש לא אילץ את ראש הממשלה ושריו להודיע חגיגית ש"אף משאית סיוע" לא תיכנס לעזה, בשעה שכל בר־דעת יכול היה להעריך שהסיוע יתחיל, יתגבר ולבסוף גם ישראל תהיה שותפה לו, מתוך אינטרס שלה. מותר היה גם לקוות שהקונספציה השגויה של הפרדת עזה מהרשות הפלסטינית באמצעות טיפוח ארגון טרור רצחני כריבון נגמרה ונקברה סופית ב־7 באוקטובר. זה לא קרה - מסתבר שהיא ממשיכה להתרוצץ בתודעתם של שרי הממשלה וראש הממשלה, וממשיכה לייצר הצהרות המוליכות שולל את הציבור ומסכנות את השגת יעדי הלחימה.
לא די לכם בהשלכות הנוראיות של הקונספציה המקוללת עד כה?
סעודיה, האמירויות וארצות־הברית יגידו לנו בפשטות: רוצים להיות בעלי הבית בעזה? בבקשה, רק דעו לכם שבמקרה כזה הרצועה תהיה בעיה שלכם - ושלכם בלבד
