הפרומו לפרק של "הכוכב הבא" אמש היה יכול להיות משודר בכל עונה אחרת של התוכנית. הפוקוס הונח על המתמודדת (רומי נץ), הקשר המשפחתי הרלוונטי (אביה הוא הגיטריסט ארז נץ) וההכנה לקראת התפעלות קולקטיבית מוגזמת ונטולת כל פרופורציה ("את כוכב בינלאומי", "הקול שלך שמיימי", "את יהלום"). אף אחד לא בכה, השתנק או מצא חייל/ת לחבק. זה לא פרומו שצועק "מהדורה מיוחדת" אלא "עסקים כרגיל".
אבל במהלך היום, כמו ב־72 הימים שקדמו לו, מתקיימת שגרה אחרת לגמרי. חיילים מתים. אזרחים ואזרחיות בשבי. במקרה הטוב הם נתונים לחסדיהם של חלאות, שאולי כבר סיפרו להם מה קרה לחטופים שכבר ברחו מהשבי ונתקלו בלוחמים שהיו אמורים להחזיר אותם. במקרה הנורא הם כבר לא איתנו. בשטח ישראל יש מאות אלפי פליטים ופליטות בארצם. ושר האוצר הכריז על "מדיניות כלכלית מאחדת", שלוש מילים שאמורות להכניס את הציבור היצרני להתקף חרדה ואת סוכנויות הדירוג לכוננות הורדת חרב.
על זה מדברים לאורך כל היממה בערוצי הטלוויזיה, ובראשם כמובן קשת. "מדורת השבט". אלא שעל המסך של "מדורת השבט", בצד שמאל למעלה, יש גם שקופית קטנה. היא מרצדת כל העת מעל הפדחת התורנית והמצח המקומט ושואלת/מבטיחה: "האם רומי היא היהלום של האירוויזיון?". התשובה היא מן הסתם "לא", אבל זה לא משנה: ה"יהלום" אינו רומי אלא "הכוכב הבא". תפקידה היחיד הוא לנצנץ כמו אבן יקרה בתוך מציאות מחורבנת; לסנוור את העיניים עד שהאף יפסיק להבחין שהוא מסניף ריח שרוף.
הנתונים, לפחות נכון לאתמול בבוקר, מראים שתרגיל ההסחה מצליח חלקית בלבד: "הכוכב הבא" גוברת בקלות על המתחרות שלה, בהתאם למעמד העכשווי של ערוץ 12 בתור גוליבר בארץ של גמדים ונטפליקס, אבל הרייטינג לא מצביע על סחף לאומי או משהו שאפילו מתקרב לזה.
זאת לא הפתעה מרעישה: יש גבול גם ליכולת של מכונת הפרופגנדה של קשת לשווק את ההתאמות שעברה התוכנית כדי להשתלב ברוח התקופה מבלי לגרום אי־נוחות קשה לחלק מהקהל, בטח אחרי שעות על גבי שעות של חדשות, רובן קשות. די.אן.איי של פורמט הוא לא משהו שאפשר לשנות באופן כה רדיקלי, בטח לא מהרגע להרגע. סופו הבלתי נמנע הוא להתפרץ, כמו במקרה "היהלום של האירוויזיון", הסלוגן שנדחף ונדחף לתוך הפרצוף גם כשדובר צה"ל התיר לפרסום על עוד הרוגים וחמאס שחרר אות חיים של חטופים. עם כל הכבוד לשירים המדוכדכים והמחוות למשפחות החטופים והחטופות, בסוף "הכוכב הבא" לא יכולה להתכחש לחוקת הריאליטי ולאחד מסעיפיה המרכזיים: היא הולכת עם האמת שלה.
