רשמיה ומשקעיה של המלחמה שאנו בעיצומה ילוו אותנו בשארית חיינו. רבים מדי יתהלכו בעולם צרובים במכוות אש על אובדן אדם אהוב - אב, בן, רעיה, ידידת נפש - שזכרו לא יסוף מהתודעה. אחרים יישאו את תוצאות המלחמה בגופם ממש - פצועי גוף או נפש. הציבור כולו לעולם לא ישכח את היום הנורא, 7 באוקטובר 2023.
חשיבותה ומשמעותה של המלחמה אינן משתקפות בשם הסתמי שהמחשב הצה"לי בחר עבורה: "חרבות ברזל". זהו שם גנרי שיכול להתאים לכל סכסוך אלים בכל מקום ובכל עת. שם שמתאים למשחק וידיאו או לחנות נשק בטקסס ולא לרעידת האדמה הנוכחית שמטלטלת את ישותנו. שמה הנוכחי של המלחמה אינו נושא עימו מטען רגשי, אינו מגייס לפעולה ואינו מנגן על תדר ישראלי או יהודי ייחודי. יש בו התעלמות מהמציאות שאליה אנו מתעוררים בבקרים הקשים של חורף תשפ"ד.
לפיכך, כבר בשבוע השני למלחמה הצעתי מעל דפים אלו לקרוא לה בשם אחר: "מלחמת בראשית". מלחמת בראשית מרפררת אל היום שבו המלחמה פרצה - שמחת תורה, שבו קוראים בתורה מ"בראשית ברא". אך חשוב מכך, היא מסמנת את המלחמה כאירוע שאיננו אך ורק נקודה נוספת על ציר הזמן הישראלי, אלא ראשית צירים: אירוע שמבדיל בין מה שהיה לפני המלחמה לבין מה שיהיה אחריה. קו פרשת מים המבדיל בין ישראל השסועה והקרועה, שעל סף מלחמת אחים, ערב המלחמה לבין ישראל המגויסת תחת סיסמת ה"יחד".
שתי ממלכות ישראליות קודמות - ממלכת בית דוד ושלמה וממלכת בית חשמונאי - לא שרדו את העשור השמיני לחייהן, ובשנה האחרונה התגנב הספק שמא גורל דומה צפוי גם למדינת ישראל. ההצלחה הציונית המדהימה בקיבוץ גלויות ובניית בית לאומי לעם היהודי החלה לגלות סימני דעיכה: משבר זהות שהתגלגל למשבר פוליטי, שהפך למאבק שליטה, שהתגלם בניסיון לשינוי משטר שהוביל את כולנו אל סף מלחמת אחים. הקללה הקדומה של "איש יד באחיו" הפכה להיות אפשרות ריאלית, מצמררת. הנחות יסוד - היותנו דמוקרטיה, מחויבותנו לשלטון החוק, שותפות הגורל בינינו, הממלכתיות שמכוחה צמחה המדינה ואפילו עצם שימור המדינה כמסגרת משותפת עבור כל קבוצות הזהות - הוטלו בספק. צלמים מכוערים הוצבו בהיכל הציוני.
באה המלחמה והכריחה אותנו לחשוב מחדש. היא לא מעלימה את המחלוקות הרעיוניות בינינו; קבוצות הזהות הישראליות ימשיכו להוריד ידיים גם לאחר שוך הקרבות. אבל המלחמה הארורה עשויה להוות קריאת השכמה להתחייבות כוללת של הישראלים באשר לגבולות שיש לשים למחלוקת. ההתגייסות המופלאה של כל חלקי החברה בעת המלחמה לאחדות פעולה אמנם נכפתה עלינו על ידי הקמים להורגנו, אך עתה היא חייבת לחזור ולהיות - כפי שהייתה ביובל הראשון למדינה - למרכיב יסוד בעשייה לאומית. בכך נבחן את עצמנו, בכך ייבחנו מנהיגינו, בכך תלוי עתידנו.
מלחמת בראשית תהיה ראויה לשמה אם קורבנם של הנופלים, כאבם של הפצועים, האימה של החטופים, הסבל של מאות אלפי משפחות הלוחמים והמפונים יתורגמו לראשית מתחדשת: מהלך חברתי משנה תודעה - עם אחד אנחנו - ולכן גם משנה מציאות.
את האתחול הישראלי חובה לתמוך בשורת מהלכים שייצבו את ברית הגורל בינינו: עיגון הדמוקרטיה באמצעות הסכמה רחבה על כללי המשחק לניהול המחלוקת הערכית בדורות הבאים ("חוקה רזה"); חתירה לעיצוב מערכת הסכמות בדבר ערכי היסוד של ישראל המתחדשת ("אמנה חברתית"); ייצוב המערכת הפוליטית באופן שייתן לרוב הישראלי את המקום הראוי לו בקדמת הבמה וישחרר אותו מהתלות בקצוות האידיאולוגיים ("שינוי שיטת הממשל"); מהפך במערכת החינוך הישראלית כדי שהדור הבא, בכל המגזרים, יהיה חלק מעתיד ישראלי משותף; חידוש המרכזיות והחשיבות של השירות הציבורי בישראל וחילוצו מהבינוניות והשחיתות והתגייסות של כוחות חדשים, טובי בניה ובנותיה של ישראל מכל שבטיה, אל ההנהגה הלאומית.
המלחמה על הבית הישראלי לא תסתיים עם כיבוש עזה. היא רק תתחיל - מבראשית - כשנחזור אל היומיום האזרחי. אלו שמשליכים את נפשם מנגד במלחמה חייבים להביא עימם הביתה, בתום הקרבות, את הרוח שמפעמת בהם שם בעזה. הנחישות של גולני, האחווה בין הטנקיסטים והחדות של צוותי האוויר הותנעו במהלך עוצמתי ובהול בבוקר שמחת תורה, על ידי צו 8 צבאי. לכשיפוג תוקפו, עתיד ישראל יהיה תלוי בשאלה אם נוציא לעצמנו גם צו 8 אזרחי. האם נדע לתרגם את היחד הישראלי בהגנה על הגבולות ליחד ישראלי בהגנה על מה שבתוכם - הבית?
המחויבות של החברה האזרחית לראשית מחודשת של המפעל הציוני תיחצב באבן על מצבותיהם של מאות הנופלים בקרבות, שייכתב בהן: "נפל/ה במלחמת בראשית".
פרופ' ידידיה שטרן הוא נשיא המכון למדיניות העם היהודי ופרופ' (אמריטוס) למשפטים באוניברסיטת בר־אילן
