למצור הימי שהטילו החות'ים על חופש השיט לישראל יש משמעות גלובלית, וכפי שאפשר היה לצפות הדבר הקים עליהם קואליציה בינלאומית. כך גם קרה עשור לפני כן, עם הפיראטים הסומלים. אולם צריך להמתין ולראות עד כמה תהיה הקואליציה הזו אפקטיבית, כיוון שהפעם האיום איננו כנופיות שודדים שמטרתן סחיטת כופר מחברות ספנות.
החות'ים הם זרוע מזרועות התמנון האיראני' יחד עם חמאס, חיזבאללה ומיליציות קטנות יותר בעיראק ובסוריה. כרגע לפחות, חלק מזרועות אלה מוגדרות כבר בקהילה הבינלאומית כ"ארגוני טרור". הגדרה מכלילה שמזמינה עדיין קונוטציות לטרור ה"קלאסי" של המאה הקודמת, דוגמת באדר־מיינהוף, אטה הקטאלונית או הבריגדות האדומות באיטליה. אבל אלה מזמן לא ארגוני טרור מהסוג ההוא - מדובר בצבאות לכל דבר. גייסות של אומת האיסלאם במלחמתה במערב. תופעה ייחודית של שנות האלפים, שמבחינות רבות היא האירוע הצבאי המשמעותי ביותר מאז מלחמת וייטנאם.
במובן זה, נחיתת המטוס שהחזיר את חומייני מפריז לטהרן בפברואר 1979 היא רגע מכונן. המהפכה האיסלאמית השיעית שבאה בעקבותיו שינתה את העולם לארבעה עשורים קדימה. בהשראתה, וגם כנגדה, נוצרו המוטציות הסוניות של אל־קאעידה ודאעש, עם התגובה של כניסת הקואליציות - ויציאתן - בעיראק ובאפגניסטן. בניגוד למה שרבים רצו לחשוב בתחילה, המהפכה האיסלאמית לא הייתה "משב חולף של רוח פרצים היסטורית, שהעיפה לנו את הניירות מהשולחן", כפי שנטען - זו הייתה לידתה של אימפריה. וכאימפריה, היא פיתחה את שלוחותיה הצבאיות בכל האזור. אנחנו ממוקדים בחמאס ובחיזבאללה, אבל מבחינת האיראנים העדיפות היא ככל הנראה דווקא לחות'ים, אותה מיליציה שיעית לוחמת על סף דלתם, מעבר למפרץ, שלצידם עמדה כשלחמו מול סעודיה, יריבתם הסונית הגדולה.
ומכאן כנראה גם כמות ואיכות הנשק שסיפקה איראן לחות'ים - נשק שככל הנראה לא העבירה, או שהעבירה מעט מאוד ממנו, אולי בגלל הקושי, לחיזבאללה ולחמאס. טילים בליסטיים ארוכי טווח, כטבמ"ים, כל התשתית החיונית להפעלתם - מיטב הטכנולוגיה האיראנית מהקו הראשון. ההלם שגרמה תקיפת מכלי הדלק של אראמקו בספטמבר 2019 לא היה רק משום התעוזה ועוצמת הנזק שגרמה, הפתיעה לא פחות היכולת המבצעית והטכנולוגית שהפגינו החות'ים. למעט צבאות בעולם יש יכולות כאלה.
ריסון החות'ים בכוח צבאי בלבד הוא על כן משימה לא פשוטה, שכן הם יריב בעל יכולות ונחישות. עם זאת, דווקא היותם זרוע של האימפריה חושף מגוון מעניין של נקודות לחץ. למשל, תגובה בצורה של עצירת השיט של אוניות איראניות בים האדום. כל יצוא הנפט מהמפרץ הפרסי לאירופה עובר שם, ואם מאלצים את Maersek הדנית לשוט סביב אפריקה - אין סיבה לא למנוע גם מהאיראנים שיט חופשי.
המפתח הוא באיראן, לא בתימן. לא רק בעניין חופש השיט, כמובן. אבל במובן זה, משבר השיט הבינלאומי שיצרו החות'ים, ושמשפיע אפילו על הסינים, היפנים וההודים - חושף קודם כל את טהרן ללחץ. במיוחד אם יסלימו את התקיפות. למשבר הזה יש על כן מספר דרכים לפתרון. חלקן תלויות בנחישות של הקהילה הבינלאומית וחלקן תלויות יותר בנו. אם המעורבות האיראנית תסלים, כפי שהם מזהירים, גם לזירות אחרות - חלקנו בתגובות יהיה תקיף יותר.
"כשקר לך ויורד עליך גשם, גם לאויב קר ויורד עליו גשם", אמר בני מרשק ללוחמים לפני הקרב על מנזר סן סימון, באפריל ב־1948. במקור זה פתגם רוסי שיצחק שדה נהג לצטט. אבל המילים נכונות תמיד. במיוחד עכשיו.
ידידיה יערי כיהן כמפקד חיל הים וכמנכ"ל רפאל
