הגידול העצום בהוצאות הממשלה והצמצום הגדול בהכנסות ממסים יסתכמו על פי דוח ההפרשים, שאותו הגיש משרד האוצר ביום שישי בצהריים לממשלה ולכנסת, ב־67.2 מיליארד שקלים, שאותו תצטרך הממשלה לממן. בעקבות המצב שנוצר יהיה צורך במימון המלחמה עצמה וכל מה שקשור אליה, כולל תמיכה במפונים, סיוע חירום למגזר העסקי, מימון הנזקים בהיקף של מיליארדי שקלים לרכוש ושיקום אזור עוטף עזה וגבול לבנון – הממשלה תהיה חייבת למצוא מקורות תקציב. והדבר יחייב קיצוץ חסר תקדים בתקציב המדינה לשנת 2024, שבגיבושו החלו בימים האחרונים במשרד האוצר. אולם ככל הנראה לא תהיה לממשלה ברירה והיא תיאלץ להטיל גם מסים חדשים וכואבים חדשים על הציבור.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הבהירו בשבוע האחרון לבכירי האוצר שהם יתנגדו להטלת מסים חדשים ולכן המשמעות היא שמשרד האוצר ייאלץ להכין תוכנית לקיצוץ כמעט חסר תקדים בתקציבי כל משרדי הממשלה, למעט הביטחון, שמשמעותו פגיעה קשה בשירותים לאזרח.
הגזירות הקשות יונחתו על הציבור כבר ברבעון הראשון של שנת 2024, וזאת בזמן שבו המדינה מצויה במלחמה קשה, שגורמת לנפגעים רבים, וחלק מהמשק משותק בשל גיוס מאות אלפי חיילי מילואים, מצב שצפוי להימשך, לפי תחזית משרד האוצר, גם בראשית השנה הקרובה.
גורם בכיר במשק, ששוחח בימים האחרונים עם כלכלני אחת מחברות דירוג האשראי הגדולות, אמר ל"ממון" כי התרשם שבחברה כבר החליטו להוריד את דירוג האשראי של ישראל, לאחר שנמנעו מלעשות זאת בשלושת החודשים הראשונים למלחמה. הגורם הזהיר בסוף השבוע כי "נראה שלא יהיה מנוס מספיגת המהלומה הכלכלית הזאת, שגם לה אחראית הממשלה בהתנהלותה הכושלת. כאשר לא מקצצים כספים קואליציוניים ולא סוגרים משרדי ממשלה מיותרים – גם בחברות הבינלאומיות, שעוקבות מקרוב אחרי מהלכי הממשלה בתחום הכלכלי, מבינים שההתנהלות הכלכלית היא בלתי אחראית ועלולה להוביל למשבר כלכלי מהקשים שידענו".
מהמסמך שהגיש משרד האוצר לממשלה עולה כי לתקציב ב־2024 יחסרו 67.2 מיליארד שקל. הכנסות המדינה ממסים יקטנו ב־47.6 מיליארד שקל, בשל הירידה הגדולה בפעילות המשק, המשבר בשוק הנדל"ן, ירידה צפויה ברווחים משוק ההון וקיטון בהשקעות במדינה בעת מלחמה. הוצאות הממשלה יגדלו ב־48.4 מיליארד שקל, בשל הצורך להגדיל בשיעור ניכר את תקציב הביטחון, גידול ההוצאות לתשלום מענקים למאות אלפי אזרחים, למפונים, לעסקים, לניזוקים מירי הטילים ולתשלומים למובטלים, ובשל הגידול בחובות המדינה שהריבית עליהן תעלה ב־2024.
תקציב המדינה החדש לשנת 2024 יציג עדכונים בכל התחומים ולמעשה יהיה תקציב חדש לחלוטין: הכנסות המדינה, שאמורות היו להגיע לכחצי טריליון שקלים, יסתכמו רק במעט יותר מ־450 מיליון שקל, הוצאות הממשלה יגדלו מכ־513 מיליארד שקל ל־561 מיליארד שקל, ואם משרד האוצר לא ימצא מקורות מימון להפרשים הללו - יגיע הגירעון בתקציב המדינה ל־113 מיליארד שקל, הרבה מעבר לחוק התקציב. מצב כזה יחייב, כאמור, מציאת מקורות מימון מיידיים ל־67 מיליארד שקל, לעומת הגירעון המותר בחוק.
צמצום הטבות להורים
במסמך חוזה משרד האוצר כי אם הלחימה תסתיים ברבעון הראשון של 2024, המשק יגיע לצמיחה של 1.6% בלבד, שהיא צמיחה שלילית לנפש של 0.3%, שכן אוכלוסיית המדינה גדלה כמעט 2% בשנה. התחזית הזאת נשענת על ההנחה שגיוס המילואים הנרחב יצטמצם כבר ברבעון הראשון של השנה בחצי ויקטן לחלוטין בהדרגה עד לסוף שנת 2024.
בין ההצעות שהועלו כדי להתמודד עם המחסור היה מיסוי קרנות ההשתלמות, ביטול הפטור ממס ערך מוסף על פירות, ירקות ועל העיר אילת, הקפאת מדרגות מס ההכנסה וצמצום הטבות להורים עובדים. בשלב זה נתניהו וסמוטריץ' צפויים לדחות את ההצעות ולכן תיאלץ הממשלה ככל הנראה להקפיא לחלוטין בשנה הקרובה גיוס עובדים למשרדי הממשלה ושלוחותיה, לצמצם בפעילות של שירותים לקהל (טיפות חלב למשל) ולקצץ באופן דרסטי בתקציבי כל משרדי הממשלה את תקציבי הפיתוח.
בסוף השבוע הגיש נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' תוכנית כלכלית שהכינו בהתאחדות לשנת 2024. מהמסמך שהגיע ל"ממון" עולה, כי התעשיינים מודאגים מאוד מהמצב הכלכלי ודורשים שבראש תוכניות האוצר יעמדו האצה של פרויקטי תשתיות, מתן תמריצים להשקעות והגברת ההכשרות המקצועיות, במקביל להפחתת עלויות ניכרת לעסקים במסי הארנונה, מחירי האנרגיה והמים, מתן תמיכה ישירה מוגדלת לחקלאות וצמצום הוצאות המימון של העסקים לפני שאלה יקרסו כתוצאה מהמלחמה.
