רס"ל (במיל') טל שועה מבאר־שבע, לוחם בגדוד הנדסה 7071 של חטיבה 4, נהרג בקרב בדרום רצועת עזה מפגיעה של טיל אר־פי־ג’י. בן 31 היה בנופלו.
מאות הגיעו ללוות את שועה בדרכו האחרונה בבית העלמין הצבאי בבאר־שבע. אשתו ענבר, שנמצאת בהיריון ראשון ממנו, ספדה לו: "אהובי, איך מספידים בנאדם שמרגיש כל כך חי? מרגיש לי שכל רגע תיכנס עם החיוך שלך ותגיד שזה בצחוק. כי זה מי שאתה. וחלק ממי שאתה לא, מרוצה מכך שאנחנו בוכים על לכתך. השארת חלל כל כך עצום. תמיד אמרתי שאני מקנאה בך, איך אתה נכנס לחדר וגורם לכולם להתאהב בך, ולפתוח את הלב בפניך. תמיד היית עם חיוך על הפנים. תמיד בחרת לשפוט לכף זכות. היית האדם הטוב ביותר שהכרתי בחיי. גם במלחמה - לא זומנת לצו 8. בחרת קודם להתנדב".
ענבר סיפרה כי הכירו בגיל 17, וכבר אז אמר לקרובי משפחה כי תהיה אשתו. "צחקנו שתציע נישואין על כדור פורח. ובגיל 29 הפכת את העולם כדי למצוא כדור פורח. נועדנו להיות אחד של השנייה. אתה החיים שלי. אני קמה ונושמת אותך. היית קורא אותי מבלי שאמרת מילה. תמיד האמנת בי גם כשאני לא האמנתי. עכשיו השארת אותי פה, לא לפני שעשית מה שטל יודע הכי טוב והשארת מתנה קטנה שלא אשכח אותך. אני אוהבת אותך אהוב שלי. אתה כל העולם שלי ותמיד תהיה. אחפש אותך בגלגולים הבאים".
סא"ל יניב וקנין, נציג הצבא, נפרד בדמעות: "טל, אני עומד עם משפחתך, חבריך ומפקדיך. כולנו המומים וכואבים את האובדן הנורא ונפילתך בטרם עת. מדינת ישראל איבדה היום את אחד מטובי בניה. טל, שנפל בעת שלחם בגבורה על הגנת הארץ והמולדת. אתה וחבריך לחמתם בעוז ועדיין לוחמים בחאן־יונס כדי שאנחנו נוכל לישון פה בשקט. לוחמי ומפקדי גדוד ההנדסה 7071 מובילים את הקרבות הקשים בנחישות וגבורה רבה. ברגעים קשים אלה נבצר מרבים מחבריך ללוות אותך בדרכך האחרונה. אך המורשת והערכים שעליהם גדלת מניעים את כולנו במשימות מול אויבנו. התגייסת להיות לוחם בהנדסה הקרבית, בחרת לעשות שירות משמעותי מתוך מחויבות להגן על הארץ והמולדת. כאשר נקראת עם חבריך למילואים התייצבת ללא היסוס על מנת להשיב את השקט והביטחון למדינת ישראל. הצטרפת אליי לפלוגה א’ לפני עשר שנים. מהרגע הראשון היה ניתן לראות שמדובר במישהו מיוחד. היית לוחם מצוין, אבל הדבר שאני זוכר, שמדובר בבחור חייכן, תמיד יודע להגיד את המילים הנכונות, את הבדיחה בזמן הנכון. אתה והחברים שלך אתם האלפיון העליון של מדינת ישראל".
