ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון מתנגדים להכנסת פועלים ליישובים ביו”ש – ועוד בזמן שהממשלה אוסרת עליהם לעבוד בתחומי מדינת ישראל.
“אנחנו מתנגדים להכנסת פועלים ליהודה ושומרון, ובכלל לעצם המחשבה שיש הבדל בין אישורי כניסה ליישובים שלנו ובין יישובים בלב הארץ”, אמר יו”ר מועצת יש”ע שלמה נאמן, “יישובי יו״ש הם בקו החזית. ברגע שהמדינה החליטה שאין כניסת פועלים מהרשות הפלסטינית לישראל, הזוי שהדיון על הכנסת פועלים ליישובים ביהודה ושומרון בכלל מתנהל”.
בינתיים הולך וגובר הסיכון להתפוצצות השקט היחסי ביהודה ושומרון. שרי הקבינט בצלאל סמוטריץ’ ואיתמר בן גביר התנגדו להחזרת כ־120 אלף פועלים פלסטינים לעבודה בישראל, למרות דרישת שר הביטחון יואב גלנט והמלצות צה”ל ושב”כ. פועלים אלה מפרנסים, לפי נתוני הצבא, כמיליון פלסטינים בגדה המערבית ויוצרים מחזורי כספים של כשישה מיליארד שקלים בחודש בכלכלה הישראלית, בעיקר בענף הבנייה.
בקריצה סקטוריאלית ובשקט ממזרי אושר בשבוע שעבר רק ל־12 אלף פלסטינים עם היתר לחזור לעבודה, רובם למפעלים ולאתרי הבנייה ביהודה ושומרון, וכמה אלפים בודדים לצרכים קריטיים בישראל.
“עד שסגרנו, וגם זה לא באופן מלא, את הפרצות בקו התפר אחרי שנה וחצי של הסלמה, נראה בקרוב שוב המוני שב”חים ופועלים חוקיים פורצים את הגדר לישראל, כדי להביא פרנסה הביתה”, הזהיר גורם ביטחוני בכיר מפני הקפאת המצב שעליה הוחלט בקבינט, “זה בהחלט תרחיש ריאלי, כי האופציה השנייה מבחינתם תהיה להישאר בבית בלי משכורת, כפי שהיה מתחילת הסגר של חגי תשרי. הייאוש הופך מהר מאוד להפרות סדר ולטרור”.
