עד היום, 78 שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הולנד נלחמת בטענות על הדרך שבה התייחסה ליהודים שחזרו למדינה ב־1945. כעת חשף העיתון ההולנדי Parool, כי במשך עשרות שנים עקב השירות החשאי ההולנדי אחרי ניצולי שואה ששרדו את מחנות ההשמדה.
המידע התגלה בארכיון הלאומי של הולנד במסמכים של השירות החשאי, ולפיו הניצולים היו על הכוונת עד שנות ה־80, כיוון שנחשבו לקיצוניים וראו בהם סכנה לדמוקרטיה.
השירות החשאי ההולנדי ביצע רישום של כל ניצולי השואה ההולנדים שחזרו למדינה, וגם עקב אחרי הארגון שהקימו ב־1956 - "ועד אושוויץ ההולנדי" - שנתפס כארגון קיצוני שיש לפקח על פעולותיו. לשירות החשאי אף הייתה "חפרפרת" בארגון, והם קיבלו דיווחים על הנעשה בו.
בתגובה לחשיפה מסרו בשירות החשאי של הולנד, שנקרא אז BVD ושינה את שמו ל־AIVD, כי יש להתייחס לטענות לאור המלחמה הקרה ועליית הקומוניזם באותה תקופה. מסמכים מ־1964 מראים כי בשירות החשאי סברו שלמפלגה הקומוניסטית ההולנדית יש תפקיד בוועד ולכן בוצע המעקב.
היו"ר הנוכחי של "ועד אושוויץ ההולנדי", ז'אק גרישאבר, אמר כי מדובר בגילוי מזעזע: "אנשים שחזרו מהמחנות, חסרי כל, נתפסו כאויבי המדינה. זו שערורייה ענקית". על הטענות לקומוניזם אמר כי ייתכן שכמה חברים בוועד היו באותה תקופה במפלגה הקומוניסטית CPN, אך היא הייתה חלק מהמערכת הדמוקרטית ולא הייתה כל הצדקה לראות בוועד ארגון קיצוני.
גרישאבר הוסיף כי כל ניצולי השואה שהיו תחת מעקב השירות החשאי הלכו לעולמם.
