האחרון אנשי קיבוץ ניר יצחק השוהים באילת היו עסוקים באריזות. שלשום הם כבר נקלטו בחבל אילות, במלון "יו ספלאש ריזורט", סמוך לקיבוץ אילות. מאז תחילת הלחימה הקהילה המפונה מעוטף עזה התארחה במלון באילת, וכעת היא עשתה צעד ראשון בדרך הביתה. ההערכה היא כי השיקום של קיבוצם ייארך כשמונה חודשים. "המעבר הזה הרגיש כמו היום שבו יצאנו מהבית ב־7 באוקטובר", אומרת חברת הקיבוץ סיגל שבלמן, "אבל זה לא אותו דבר. עכשיו אנחנו במקום שבו אפשר לקיים את החיים שלנו. יש דשא וסוף־סוף נוכל ללכת יחפים".
מאז תחילת המלחמה שהו ביישובי חבל אילות ואתרי התיירות באזור כ־3,500 ישראלים וישראליות שפונו מבתיהם מאזורי לחימה בדרום ובצפון. באילות נערכים לאפשרות שמשפחות יבקשו להישאר באזור תקופה ארוכה יותר. בינתיים, ברשת פתאל, שקולטת את קהילת ניר יצחק, הציבו שלטים על הדלתות עם שמות משפחה, כדי להעניק אווירה ביתית עד כמה שניתן. החברים גם קיבלו טוליפים, זרי פרחים, תזכורת לשדות עם הנוריות שליד ביתם בקיבוץ. בניר יצחק מחכים עדיין לחזרתם של החברים מעזה. ליאור רודאיף עדיין נמצא בשבי חמאס. לואיס הר נחטף כשהיה בביקור אצל בת זוגו קלרה מרמן, ששבה מן השבי. פרננדו מרמן, אחיה של קלרה, עדיין שבוי.
מיכל לויט, בת 46, אם לשלושה ילדים, בני 17, 14 ו־7, מסבירה שמדובר מבחינתה במעבר ממלון למלון, בתנאים קצת יותר כפריים. "כקיבוץ יש גם היערכות הרבה יותר גדולה מאשר כמשפחה שפשוט אורזת דברים במזוודות ותיקים", אמרה, "אנחנו 580 חברים. גם במלון קיסר באילת קיבלו אותנו נהדר, אבל אנחנו מקווים שנוכל לחזור מוקדם הביתה".
לויט מספרת על השבת השחורה, שבה הייתה נצורה שעות בממ"ד עם משפחתה. "אצלנו המחבלים בעיקר גנבו ובזזו", היא משחזרת, "למזלנו לא ניסו להתעסק איתנו ולא נגעו בדלת הממ"ד, שבעלי החזיק. ראינו את התנועה שלהם דרך מצלמות האבטחה. הילדה הצעירה ביקשה לאכול והבהרנו לה שאי־אפשר כי יש מחבלים בקיבוץ. עד חמש בערב היא לא ביקשה יותר לאכול, הייתה ממש גיבורה. כל זמן שאין לנו תנאים לקבל ביטחון, לעבוד ולשלב ילדים במערכות חינוך – לא נחזור".
תלמידי ניר יצחק ישולבו במסגרות חינוכיות באזור, גם במרחבי למידה במלון, פרט לכיתה י"ב שתלמד בתנאי פנימייה בעין גדי. "האמת שלא כיף לארוז", מוסיפה שבלמן, "זה מציף דברים מאותו יום. יש המון מחשבות האם לחזור למקום שבו טבחו בנו. יש טראומה, אני עברתי המון לילות לבנים לא פשוטים ואיבדתי חברים מאוד יקרים. עדיין אי־אפשר לתכנן אפילו שבוע קדימה. אפילו לא שלושה ימים. אני עוברת עכשיו למלון ומחכה לחזור לחיים הרגילים. אלה עדיין לא חיים רגילים. אנחנו עוד חיים את 7 באוקטובר".
בתוך כך, קהילת קיבוץ ניר עוז צפויה לעבור בקרוב לשכונת כרמי גת בקריית־גת, זאת אחרי שאנשי קיבוץ רעים התקבלו כבר בתל־אביב. 25 משפחות מקיבוץ סופה ייקלטו זמנית באופקים ויתר החברים ברמת־גן. בשני המקרים מדובר בבניינים חדשים שטרם אוכלסו. מינהלת תקומה תשלם את שכר הדירה.
המשפחות מסופה, ביניהן 28 נערים וילדים, יגורו בשכונת נוח החדשה ויקבלו מעיריית אופקים מעטפת חינוכית וחברתית. "אופקים וקיבוץ סופה ספגו ב־7 באוקטובר מהלומה קשה מאוד, אבל הקשר הטוב בין הרשויות והיישובים רק יתחזק", אמר ראש עיריית אופקים איציק דנינו, "אני מאחל לתושבי סופה שהות נעימה, ושיוכלו לשוב כמה שיותר מהר לביתם. אנחנו כאן בשבילם. מתושבי אופקים אני מבקש לפתוח את הלב הגדול שלהם, כמו שרק הם יודעים, ולסייע לחברים שלנו להרגיש בבית".
70 משפחות מקיבוץ חולית יעברו לקיבוץ רביבים שברמת נגב, ככל הנראה בסיום שנת הלימודים. חברי בארי צפויים להגיע לחצרים, ואילו אנשי כפר עזה לרוחמה. חברי כרם שלום יעברו לכפר הסטודנטים באשלים, ואנשי נירים ייקלטו בשכונת הפארק בבאר־שבע.
