"כשראיתי מה קורה ב־7 באוקטובר החלטתי מיד לחזור למילואים. לקח לי שבועיים להסיר את הפטור, זה לא היה קל בכלל, ובזמן הזה התנדבתי בכיתת הכוננות בעיר. זה היה בלתי נמנע מבחינתי. אי־אפשר היה לעצור אותי".
הפטור ממילואים שהיה למוטי דהן (41) מנהריה, לא ניתן לו לחינם. דהן, אב לשלושה, נפצע אנושות במלחמת לבנון השנייה, מפצצת מרגמה שנפלה כחצי מטר ממנו בדרום לבנון. את שירותו הצבאי עשה דהן כלוחם בצנחנים ואף המשיך לשירות קבע קצר. מלחמת לבנון השנייה הייתה שירות המילואים הראשון שלו.
בעקבות אותה פציעה עבר דהן 17 ניתוחים ברגלו ויש לו עדיין רסיסים בגוף. "אני עדיין בשיקום", אמר אתמול. "השיקום הוא כל יום. גם נפשי וגם פיזי. יש לי ניתוח נוסף בשנה הקרובה".
אבל ב־7 באוקטובר הוא החליט להתגייס שוב למילואים. "זאת מלחמה שבה צריכים את כולנו", הסביר. "לא היה לי ספק שאני אעלה חזרה על מדים".
דהן הצטרף לחטיבת דניאל, חטיבת חי"ר במילואים תחת פיקוד העורף, ומילא עד כה שלל משימות ביישובי העוטף, שמיועדות להחזיר את העוטף לשגרה. "מבחינתי זאת סגירת מעגל – ללבוש מדים, להחזיק נשק. את המלחמה הקודמת לא סיימתי, ואת זאת בעזרת השם נסיים עם ניצחון מוחץ".
במהלך שירות המילואים דהן שומע ורואה את מסוקי הפינוי שיוצאים מעזה, ויודע מה ההליך שמצפה לכל אחד מהפצועים שהם נושאים. "כל מסוק כזה שעובר מעליי מעביר בי צמרמורת. אני מבין שיש בנאדם או כמה, שהחיים שלהם כבר לא יהיו אותו דבר. אני בעצמי מבקר פצועים ומשתדל לחזק אותם כמה שאפשר, ואני מקווה שגם זה שאני כאן, בתפקיד, זה משהו שמחזק ומעביר את המסר שיש חיים אחרי".
