"חמאס לא יוכרע במהלך הקרקעי הנוכחי", קבעה הכותרת על המסך בחדשות קשת, מבלי לייחס אותה לאף אחד. דברי אלוהים חיים. זאת בשורה מטלטלת, ודאי בערוץ 12, היכן שלא חסכו בתחזיות אופטימיות ובהחלט מיעטו לבקר את פעולות הצבא ביחס לשתי מטרות מרכזיות: פירוק חמאס והשבת החטופים והחטופות. להפך: ב"אולפן שישי" נופפה אדוה דדון בבובת דובי שבה "כנראה הוחבא אמל"ח".
אבל מבחינת ניר דבורי, הדובר לענייני צה"ל בקשת והאחראי על הכותרת הנ"ל, הכל מסתדר. בצהריים, למשל, הוא העביר דיווח מוקלט לפיו "ההתקפה הזאת מתרחבת כל הזמן... זה חלק מהפעלת הלחץ הצבאי ההולכת ומתגברת כל הזמן כדי לנסות ולהשפיע על חמאס, באופן כזה שגם יעזור בעניין החטופים וגם ישרת את המטרה לפרק את הארגון... ולאט־לאט צוברים את ההישגים האלה, כל אחד מהם כאילו טקטי וקטן. הצבירה של כולם יכולה להביא את שובר השוויון". אבל הכותרת אומרת ש"חמאס לא יוכרע במהלך הקרקעי הנוכחי", אז איפה "שובר השוויון"? ולא אמרו שרק לחץ צבאי עוזר לחטופים? זה לא היה לגמרי נכון? הלם.
"זה מכתיב מהצבא השתנות כל הזמן", המשיך דבורי, "לתמרן במקומות שהוא חייב, להכניס רק את הכוחות שצריך, לא להיות גדול ונוכח מדי ואז אתה אולי מטרה לחוליות הללו של חמאס... וגם לשנות את שיטות הלחימה". אם כן, למה מחכים? ומתי צה"ל הבין שעדיף "לא להיות גדול ונוכח מדי", אחרי שהוא גדול מאוד ונוכח מאוד כבר חודשיים? ושוב: איך דווקא שינוי הפורמט יניב תוצאות שארבע אוגדות לא הביאו?
חלפה כשעה ודבורי כבר באולפן (אגב, מעזה הוא לא דיווח תקופה ארוכה), מספר שבעצם הכל מתנהל כמתוכנן: "אנחנו מתקרבים... לסוף החודש השלישי, אותו פרק זמן שנקבע למהלך מסוים... זה למעשה השלב האחרון בשלב הנוכחי של המערכה". רגע, האם בתכנון המקורי נאמר שצה"ל לא יכריע את חמאס במבצע "עַצִים"? ואם כן, למה בכלל צריך לעדכן ש"חמאס לא יוכרע בשלב הנוכחי"?
למרות שהוא יותר גורם צבאי מאשר כתב צבאי, את דבורי לא שואלים שאלות. אצל רפי רשף, לדוגמה, רק אביב בושינסקי ניסה להקשות עליו וכמובן נתקל במכשול על־קרקעי של זחיחות. "הנקודה שבה אני חושב שהצבא כן הופתע היא סיפור היקף המנהוּר", פירגן דבורי מחשבה ביקורתית עטופה במשי, "אני חושב שלא העריכו את היקף המנהור כמו שהוא". ההיגיון בריא מחייב לתהות: איך מי שיצאו למבצע אדיר ללא מידע כה אסטרטגי מצפים לקבל את אמון הציבור לקראת "מלחמת התשה ארוכה"? אלא שלמצוא היגיון בריא בנוגע לצה"ל אצל דבורי זה כמו לאתר סדרה ממש טובה בנטפליקס: לא משימה בלתי אפשרית, אבל גם לא רחוק משם.
בקטנה
השם סמי עובייד מוכר לצרכני וצרכניות האקטואליה כתושב עזה שמתראיין לתקשורת הישראלית. דמויות וארגונים בימין זעמו בשבוע שעבר על ראיון שלו בגלי צה"ל, שזה מצחיק כיוון שהוא התראיין בעבר הלא־רחוק (מאי 23') גם בערוץ 14 ויותר מפעם אחת. אמש עובייד הפציע בבמה יותר צפויה, "אזור מלחמה" של רשת, וכרגיל הוצג כ"עיתונאי", למרות שלא ברור מה הופך אותו לכזה: לפי כתבה במאקו מ־2014, עובייד הגיש תוכנית רדיו עד 2007 ומאז עבד כמורה וכמתווך. להציג אותו כ"עיתונאי" זה לא המעשה הכי עיתונאי.
