הם איבדו את יקיריהם, גילו גבורה, חוו את זוועות השבת השחורה, נלחמו בקרבות או פונו מבתיהם: אין ישראלי שטבח 7 באוקטובר או מלחמת חרבות ברזל לא משפיעים עליו, אבל ישנם רבים שחייהם השתנו מהקצה אל הקצה בעקבותיהם.
לרגל יום העברית תשפ"ד שיחול בשבוע הבא יצאו האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל במיזם "עברית שמחברת אותנו לתקופה", ובמסגרתו התבקשו עשרים גברים, נשים ובני נוער שהמלחמה טילטלה את חייהם לבחור מילה שמעניקה קול ומשמעות לתקופה.
מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית דורית לרר אמרה כי "יום העברית הוא הזדמנות להתבונן בשפה שחיה בתוכנו ושאנחנו חיים בתוכה. בימים אלו הרוויים בכאב רבים חשים שאין די במילים להביע אותו. על רקע זה מצאנו לנכון לתת במה לקבוצה של אנשים נפלאים שבכל זאת מצאו מילים עבריות יפהפיות היוצאות מן הלב – מילים שיש בהן גם נחמה".
מנכ"ל המועצה הציונית בישראל, עו"ד עוז חיים אמר כי "למילים יש כוח. דווקא בימים שבהם המציאות קשה לתיאור, המילים מקבלות משמעות אחרת. השפה העברית מחברת בינינו, והיא אחד מן הביטויים של ההגשמה הציונית ועוצמתנו כעם. אין בי ספק כי המילים שנבחרו יעוררו בכולנו השראה ותקווה לימים טובים יותר שעוד יבואו".
מִשְׁפַּחְתִּיּוּת
מירב לשם גונן, בתה רומי גונן נחטפה פצועה מהמסיבה ברעים
"תכלס, זה מה שקרה לנו – החיבור למשפחה הפנימית, למשפחת החטופים ולעם כמשפחה, ולעובדה שבעצם חמאס חטף גם משפחות שלמות וגם בני גילים שונים".
אַחְדוּת
רחל אדרי, תושבת אופקים שגילתה תושייה ואומץ לב מול המחבלים
"לפני אותה שבת ארורה היינו מפולגים, והאויב קלט את זה והכה בנו. לאחר אותה שבת העם התאחד והתלכד, וזה מה שמסמל אותנו כעם ישראל לאורך כל השנים".
סגן א', מפקד צוות ביחידת רוכב שמיים שלחם עם חייליו במוצב כיסופים
"מאז אותה השבת, האחדות היא אחד הדברים הכי מורגשים. בכל מקום ישאלו לשלומך ויגידו לך שלום כאילו מכירים שנים. האחדות בעם גדולה וזה נותן הרבה כוח".
רוּחַ
רפ"ק מאלי שושנה, נלחמה במחבלים בתחנת המשטרה בשדרות
"בזכות רוח הגבורה והלחימה של השוטרים והשוטרת שהיו איתי ונלחמו עד הכדור האחרון, הצלחנו למנוע ממחבלי חמאס לצאת למסע רצח ברחבי שדרות".
אוֹר
הילה שי, אמו של סמ"ר ירון אורי שי ז"ל שנפל ב־7 באוקטובר בכרם שלום
"בחרתי במילה אור לזכר בני אהובי ירון אוֹרי שי ז"ל, האור של חיי, ולזכרם של כל החיילים הגיבורים שמסרו נפשם כדי שאנחנו נמשיך לראות כאן את האור של חיינו, את התקווה לימים שקטים וטובים".
אֱמוּנָה
סיגי כהן, אמו של אליה כהן שנחטף ב־7 באוקטובר מהמסיבה ברעים
"האמונה נוטעת בי את הכוח להפוך עולמות כדי לקבל את אליה חזרה הביתה בריא ושלם. אמונה – אַת הַצלתי, אַת כוחי, אַת ידיעתי שהטוב בוא יבוא".
בְּאֵר
תמר בן צבי, חברת בארי ודור שני למייסדים, ארכיונאית הקיבוץ
"הבאר שלי – בארי – עברה טלטלה נוראה בשבת השחורה. פוניתי עם כל חבריי, ואני מחכה לחזור לבאר שלי, שתתמלא שוב במים ותשקוק חיים".
בַּיִת
מידן ונונו, תלמיד כיתה י"ב משלומי שפונה עם משפחתו לירושלים
“בית הוא ביטחון ושייכות. עכשיו ברור יותר מאי פעם – אין לנו בית אחר חוץ מארץ ישראל. נדמה שכל המדינה הפכה להיות בית אחד".
חַיִּים
ד"ר ליאור פוקס, רופא טיפול נמרץ בסורוקה שעבד ארבע יממות רצופות
"החיים הם ערך עליון. נלחמנו על חיים של צעירים מהמסיבה, של חיילים, של שוטרים, של אזרחים. כשיש חיים – אפשר להשתקם, לאהוב ולבנות".
יִשְׂרְאֵלִיּוּת
אל"ם (מיל') סעיד עבד אלחק, שותף להקמת בית הלוחם הדרוזי
"המושגים ישראלי ודרוזי מגדירים אותי. בימים אלה רואים בכפרי הדרוזים חיילים שמשרתים בסביבה ואומצו על ידי התושבים. זו הישראליות במיטבה".
רִחוּק
אורי חפץ (15) מקיבוץ נירים, נמצאת בפנימייה בגבעת חביבה
"אני מרגישה ריחוק – מהקהילה ומהבית שלי, מהחברים שלי ומהזהות שלי. המקום שגדלתי בו מרוחק ממני, ואני מרגישה שאני לא יכולה לנשום כרגיל".
רֶפֶת
יוסי מלול (76) מקיבוץ עין חרוד, מתנדב בקיבוצי העוטף
"70 אחוז מהרפתות בישראל נמצאות ביישובים הצמודים לגבולות. כאשר היישובים מתפנים הרפתנים נשארים, ממשיכים בעבודה. חלב מיוצר בכל מצבי החירום בישראל, גם כאשר אנחנו מוחרמים בעולם".
תּוּשִׁיָּה
רב"ט רון בן עזרא, לוחמת מיחידת החילוץ שמפקדה נפל בזיקים
"ב־7 באוקטובר חדרו מחבלים לבסיס זיקים. כתף אל כתף – לוחמים ולוחמות מסגל המפקדים – נלחמנו להדוף את המחבלים ולהגן על הטירונים שתחת פיקודנו. בקרב נפלו שבעה לוחמים ולוחמות. בזכות תושיית המפקדים והטירונים בסיס זיקים לא נפל".
