"המצב הכלכלי־חברתי בישראל מעורר דאגה רבה, רמת אי־השוויון בהכנסות ושיעורי העוני ניכרים וגבוהים מאוד גם בהשוואה בינלאומית", כך נפתח דוח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם הבוקר. מנתוני הדוח עולה שבשנת 2022 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, בהן 873.3 אלף ילדים ו־152.5 אלף אזרחים ותיקים. "בחינת היקף ההשקעה ברווחה מלמדת כי המשאבים המוקצים להוצאות רווחה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות הם מהנמוכים בעולם: בשנת 2022 היוותה ההוצאה הציבורית לרווחה 15.8% מהתמ"ג, לעומת 22.4% בממוצע ב־OECD", נכתב.
4 צפייה בגלריה
(שוקי (75): "אני נהג מונית כבר 15 שנה, המצב החמיר מאז המלחמה ואין עבודה" | צילום: שאול גולן)
עוד עולה כי בשנת 2022 הורע מצבה של האוכלוסייה הענייה: עלייה נרשמה בעומק העוני ובחומרתו כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה, ביניהן בתחולת העוני של ילדים שעלתה מ־28% ב־2021 ל־28.2% ב־2022. תחולת העוני של אזרחים ותיקים ירדה לעומת זאת מ־15% ל־12.7%, זאת כתוצאה מהגדלת קצבת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים והרחבת הזכאות, אולם עדיין מדובר על קשישים רבים שמתמודדים עם מצוקה כלכלית.
4 צפייה בגלריה
ענבל (47): "טיל שנופל בתוך בית, זה הרס לא יתואר. ההחזרים מהמדינה לא תואמים את המחירים" | צילום: הרצל יוסף
"הקצבאות של הביטוח הלאומי לא תואמות את יוקר המחיה", אומר שוקי, גמלאי בן 75, "מה זה 2,300 שקל? יש מקום לחשוב על האנשים בגיל השלישי ולהושיט להם יד עד כמה שאפשר". שוקי נאלץ להמשיך ולעבוד גם לאחר שיצא לגמלאות: "אני עובד ב־15 השנים האחרונות כנהג מונית. אבל המצב החמיר מאז המלחמה ואין עבודה. אתה מרגיש שאתה הולך ונחנק. אני עם פנסיה של 700 שקל, ולמדתי להסתפק במעט. אני קונה רק במבצעים ואת המינימום של המינימום ונעזר ב'פתחון לב' - פעם בשבוע הולך ולוקח סל של מזון וכך אני מתנהל".
בגלל שהוא עובד, הוא אינו זכאי לקצבת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. "צריך לתת יותר לקשישים, אלה שאין להם פנסיות, להפסיק לחטט יותר מדי ולבוא עם דרישות. מישהו צריך לבוא וללוות אותנו. במשך כל חיינו תרמנו למדינה".
עוד עולה מהנתונים כי תחולת העוני בקרב משפחות ערביות נותרה כמעט ללא שינוי - 39%, וירדה בקרב משפחות חרדיות מ־34.4% ל־33.7%. שיעור הנפשות העניות מהחברה הערבית והחרדית בכלל העניים הגיע ב־2022 ל־64.3% - מתוכם 41.9% ערבים ו־22.4% חרדים, כפול ממשקלם באוכלוסייה.
"הדוח הזה חמור כמו הדוחות הקודמים, והוא מבהיר היטב את המדיניות הלא נכונה שגורמת לרמה גבוהה מאוד של עוני, בין הגבוהות בעולם המפותח", אומר פרופ' רוני סטריאר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה וראש המועצה לביטחון תזונתי. "אם אנחנו מדברים על עוני כהיעדר ביטחון תעסוקתי, סוציאלי, דיורי ותזונתי, אז מדינת ישראל מצטיינת במיטוט ארבעת הביטחונות האלה. הסקטוריאליות צריכה להיעלם, ובמקומה צריכה להיות השקעה יצרנית, בעיקר במשפחות ערביות וחרדיות - מבחינת חינוך, מקצועות ליבה, הכשרה מקצועית וגם והמרצה לשוק העבודה".
לדבריו פרופ' סטריאר יש להתייחס גם לקצבאות של הביטוח הלאומי שאינן תואמות את יוקר המחיה בארץ: "הקצבאות מרעיבות את האנשים. בנוסף, החיים של אנשים שחיים על קצבאות מאוד מורכבים, צריך לעשות גם רביזיה גם בסבך הבירוקרטי של הביטוח הלאומי".
הנתונים מחזקים את טענותיו. לפי סקר שנערך בביטוח הלאומי ברביע השני והשלישי של שנת 2023, 30.9% מהאוכלוסייה הבוגרת חיה באי־ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות: 12.6% בביטחון תזונתי נמוך מאוד, ו־18.3% בביטחון תזונתי נמוך.
אולם, עיקר נתוני הדוח משקפים את המצב בישראל ב־2022, הרבה לפני שהחלה המלחמה. "הדוח יצא השנה מאוד מאוחר, אנחנו תכף ב־2024 ודנים על משהו שהיה ב־2022", אומר פרופ' סטריאר. "אני חושב שזה ממש טעות. אנחנו צריכים את הדוחות האלה כדי שנוכל לשנות בזמן את המדיניות החברתית".
"דוח העוני נותן מספרים, אבל אין כרגע כלי או גוף שמתכלל את המאבק בעוני", מוסיפה ד"ר עינת לביא, החוג לשירותי אנוש מאוניברסיטת חיפה. "המדד הכמותי אומר לנו כמה עניים יש, אבל איך להתמודד עם העוני שלהם הוא פחות מסביר לנו".
הפערים המחקריים שמתוארים כאן מקשים בין היתר על קידום מדיניות שתמנע ממשפחות שנפגעו במלחמה להידרדר אל מתחת לקו העוני. "אנחנו חוששים מהידרדרות במצבנו הכלכלי", אומרת ענבל (47), אמא ל־4 ילדים שביתה נפגע מרקטה ב־7 באוקטובר. "טיל שנופל בתוך בית, זה הרס לא יתואר. אלו נזקים כלכליים אדירים, וההחזרים שאנחנו מקבלים מהמדינה על הנזק לא תואמים את המחירים בשטח. זה חוסר אונים מטורף".
ענבל ובעלה עובדים שניהם בתחום החינוך. "זה מקצוע שאינו נחשק בגלל השכר העלוב. הצלחנו לבנות בית בזכות עבודה קשה, אבל גם על ידי הלוואות מטורפות. כל הוצאה לא צפויה תמוטט אותנו כי מלכתחילה היינו על הקשקש. אני דואגת ומצפה שמדינת ישראל תחבק אותי ותיתן לי לעבור את המלחמה הזו בצורה שפויה – נפשית, בריאותית וכלכלית".
לדבריו של אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, "אנחנו נמצאים בעיצומו של גל עוני משמעותי שאנחנו בארגון חשים בו מדי יום בשטח. עוד בטרם הסתיימה הלחימה, אנחנו רואים אלפי משפחות חדשות שנקלעו למעגל העוני והרעה במצבן של אלו שנמצאות בו כבר עתה. בשני המקרים, זו אוזלת היד של הממשלה, שמובילה את האנשים למעגל העוני, נותנת להם ליפול ורק אז מנסה לטפל בהם".
