אתמול היה היום הכי גדול שלנו לדעתי. היינו קרוב ל־2,000 צועדים. אני חושב על היום הראשון שבו יצאנו רק 50 צועדים ותראו לאן הגענו. מי היה מאמין. זה מרגש לראות איך מיום ליום השיירה גדלה. אני מאמין שהיום יגיעו עוד אלפים, אבל זה תלוי בכם, נוער ישראל. רק בזכותכם נעצים את הצעדה ואת הקריאה למען שחרור החטופים.
זאת חוויה בלתי נשכחת. התחושה מעולה ויש הרבה אדרנלין. יש אווירה טובה והמון שירים שחיברנו בעצמנו, שירים למען שחרור החטופים. היום זה המבחן של הנוער. צאו מהבתים ובואו אלינו, אנחנו יוצאים ממבשרת ציון וצועדים עשרה קילומטרים עד ירושלים, ושם נקיים עצרת מרכזית וטקס סיום.
כשאני חושב על מה שעבר עלינו השבוע, אז המסלולים היו פחות קשים משחשבתי. הכי מרגש זה לראות את התמיכה בדרך: נהג המשאית שצופר לנו באהדה, הידיים המעודדות שמניפים מהחלונות, הבהוב אורות. ויש גם כאלה שעצרו בצד הדרך להביא לנו כל מיני דברים ובעיקר ביקשו לתמוך. אתמול הגיעו אלינו עוד ועוד צועדים מכל רחבי הארץ - מחיפה ועד הדרום. פשוט לא מפסיקים להגיע, עוד ועוד בני נוער, אבל לא רק.
היום, היום האחרון לצעדה, אני מאמין שיגיעו יותר אנשים לפי רמת ההתעניינות. העשרה קילומטרים האחרונים הם הכי מרגשים. אני באופן אישי יחד עם עוד כמה נערים לקחנו על עצמנו אתגר - לצעוד עם כל הציוד על הגב: אוהלים, שקי שינה ואוכל. זה היה כבד בטירוף וקשה, אבל הידיעה על מה אנחנו נאבקים כאן ומדוע אנחנו עושים את זה - גדולה ומשמעותית הרבה יותר. היום צפויה לנו עלייה קשה ואחרונה, עד ירושלים. אנחנו צריכים לנוח הרבה ולצאת עם הרבה מרץ.
זה מרגש מאוד, להגיע לקו הסיום. כל מה שחשוב לנו כרגע הוא שבני הנוער מכל רחבי הארץ ששומעים אותי יבואו ויצטרפו. זה אך ורק למען החטופים. אפשר גם להגיע לנקודת הסוף ולקחת חלק בעצרת סיום. רק ככה נשפיע על הממשלה ועל מקבלי ההחלטות. בכוח שלנו לשנות. ברור לנו שזה לא ייגמר מחר. המאבק שלנו רק מתחיל. כבר עכשיו כשאנחנו צועדים במסלול ובערב יושבים למעגלי שיח, אנחנו בונים את המשך המאבק. הכל למען החטופים.
הביא לדפוס: מתן צורי
