5 בינואר: מ־ה־פ־כ־ה
פחות משבוע לאחר השבעתה של ממשלת הימין על מלא בראשות נתניהו, התייצב שר המשפטים יריב לוין בפני הציבור והכריז על עיקרי הרפורמה שבכוונתו לחוקק ושמטרתה להחליש את הרשות השופטת. כך, ימים ספורים לאחר פתיחתה של 2023, יצא לדרך המאבק הפוליטי־חברתי הגדול בתולדות המדינה
21 בפברואר: אין דרך חזרה
"ארץ חדשה" - כך הגדיר פרשן "ידיעות אחרונות" נחום ברנע את הרגע המכונן הזה, שבו בשעה שרבבות מפגינים שהגיעו מכל רחבי הארץ זועקים "ד־מו־קרט־יה" מחוץ לכנסת, מצביעים המחוקקים לראשונה על חוקי הרפורמה של שר המשפטים. הרכבת יצאה מהתחנה, וההפגנות נגדה לא פסקו עד אותה שבת מקוללת באוקטובר
27 במארס: ליל הפיטורים
שר הביטחון יואב גלנט היה הראשון מבכירי הליכוד שהסתייג מהחקיקה המשפטית, התריע על הסכנה שבהמשכה - התרעה שנשמעת אחרת בסופה של שנת 2023 - וקרא לעצירתה. יממה לאחר מכן, בתגובה, פיטר אותו נתניהו מתפקידו - והצית גל מחאה לילי ספונטני, מהגדולים שידע המאבק נגד החקיקה. גלנט, בסופו של דבר, חזר בו ונותר בתפקידו
13 ו־20 באפריל: המילים החסרות
השפה העברית נפרדה באפריל, בהפרש של שבוע אחד, משניים ממאהביה הגדולים ביותר: הסופר וכותב הטורים ב"ידיעות אחרונות" מאיר שלו, והסופר והמשורר יהונתן גפן. מיליוני קוראים ציטטו שורות אהובות מ"רומן רוסי" ומ"זה היה סיפור של חורף", מ"הכינה נחמה" ומ"הכבש השישה־עשר", והזילו דמעה
22 במאי: כמה זה עולה לנו
האינפלציה הדוהרת לא מותירה לבנק ישראל ברירה אלא להעלות באמצע השנה את הריבית ל־4.75 אחוז, שיעור שממנו לא ירדה עד היום. מיליוני ישראלים מרגישים מאז את הפגיעה בכיס, בראש ובראשונה דרך הזינוק בתשלומי המשכנתה - שאצל רבים משמעו עלייה של אלפי שקלים בחודש - והתחזיות הכלכליות לשנת 2024 גם הן לא ממש מעודדות
11 ביוני: אזרחים סוג ב'
בתוך פחות מחצי שנה ב־2023 נרצחו 102 בני אדם עקב האלימות המשתוללת בחברה הערבית. המשטרה, תחת אחריותו של השר החדש לביטחון לאומי איתמר בן גביר, קורסת אל מול התופעה ולא מסוגלת לתת מענה. עד סוף השנה עלה מספר הנרצחים ל־244 גברים נשים וילדים - יותר מפי שניים מב־2022
25 ביולי: מבחן הסבירות
נפל דבר בישראל: החוק לביטול עילת הסבירות, מחוקי הדגל של הרפורמה שניסח שר המשפטים לוין ואחד הדגלים האדומים ביותר של מגיני מערכת המשפט אל מול המחוקקים המנסים להחלישה, נכנס לספר החוקים. בימים הראשונים של 2024, כך זה נראה, המאבק יגיע לשיאו עם פרסום הכרעת בג"ץ בעתירות נגד החוק
11 באוגוסט: מבחן הכשירות
המתיחות בארץ מגיעה לשיאה, עם התגברות הקולות בקרב הטייסים והלוחמים במילואים שמצהירים כי לא יתנדבו לשירות אם החקיקה לא תיעצר. כשבועיים קודם לכן, ב־28 ביולי, מפרסם הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות" יוסי יהושוע את אזהרת אמ"ן לראש הממשלה, שלפיה "אויבינו מזהים חולשה היסטורית" - שקשה להפריז בחשיבותה אחרי 7 באוקטובר
21 בספטמבר: מזרח תיכון חדש?
פחות משלושה שבועות לפני האירוע שאחריו החיים בישראל לעולם לא יחזרו להיות אותו דבר, עדיין הייתה כאן אופטימיות: יורש העצר הסעודי בן סלמאן הכריז כי "בכל יום אנחנו מתקרבים להסכם עם ישראל", והתחושה הייתה שהסכם הנורמליזציה עם הממלכה הערבית הגדולה קרוב מתמיד. מי ייתן שעוד נחזור לדבר על המזרח התיכון במושגים של שלום
8 באוקטובר: האסון
המחדל הגדול ביותר: בשעה 6:30 בבוקר שבת 7 באוקטובר, שמחת תורה, פולשים אלפי מחבלי חמאס לישראל. תושבי העוטף מופקרים על ידי מדינת ישראל כאשר המחבלים רוצחים, אונסים ושורפים יותר מ־1,200 בני אדם וחוטפים כ־240 נוספים לעזה - בהם כ־30 ילדים, שהופיעו על שער "ידיעות אחרונות" ב־15 באוקטובר
12 בנובמבר: נלחמים, למענם
התמרון הצבאי ברצועה יוצא לדרך, תושבי ישראל מתעוררים מדי בוקר להודעות על חללי צה"ל נוספים ששמם הותר לפרסום, והכאב אינו יודע סוף. אך בתוך העצב, ישנם גם רגעים של אושר - בדמות תמונותיהם של החטופים ששבים במסגרת עסקה, בהם אביגיל עידן בת הארבע ויהל שוהם בת השלוש שהופיעו על שער העיתון ב־27 בנובמבר
17 בדצמבר: נגעו בחופש
שלושה חטופים - יותם חיים, סאמר א־טלאלקה ואלון שמריז - מצליחים להימלט מציפורני חמאס, מניפים דגל לבן וצועקים בעברית "הצילו", אך נורים למוות בידי לוחמי צה"ל שמזהים אותם כאיום. אירוע טרגי אחד בלב עזה מצלק את נפש הישראלים ומזקק לתוכו את זוועות המלחמה שסופה עדיין רחוק
