"שיחת טלפון אחת של גורמים בצה"ל למפקד האחראי על המסיבה כדי לפזר אותה באופן מיידי נוכח הסיכון הצפוי, הייתה מצילה את חיים ומונעת פציעות בגוף ובנפש. אין להבין את הרשלנות והמחדל הקשה".
כך נטען בתביעה האזרחית הראשונה לאחר טבח 7 באוקטובר, שבמסגרתה תובעים 42 נפגעים שהיו במסיבת הנובה ברעים 200 מיליון שקל מהמדינה. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל־אביב נגד צה"ל, משרד הביטחון, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, בצירוף חוות דעת רפואיות פרטניות של התובעים המוכיחות את טענותיהם.
במסגרת התביעה, שהוגשה על ידי עוה"ד ענת גינזבורג ועו"ד גלעד גינזבורג, נכתב כי "עניינה של תביעה זו במחדלים קשים ורשלנות פושעת של הנתבעים ביחד ולחוד, אשר גרמו לנכויות קשות של התובעים והרסו את חייהם".
התביעה "מתייחסת למחדלים ולרשלנות הקשה של צה"ל, משטרת ישראל והשב"כ, לעניין, ובין היתר, הממשק בין הנתבעים טרם מסיבת הנובה לגבי רישוי ואישור המסיבה, מתן אישור ורישוי המסיבה, אי־מתן הוראה לסגירת המסיבה ופיזור המשתתפים חרף התראות בדבר אירוע ביטחוני חמור באזור שהתקבלו מספר שעות טרם הטבח... שיחת טלפון אחת הפרידה בין חייהם ושלמות גופם ונפשם של התובעים לבין הרס חייהם. כל מה שהיה על הנתבעים לעשות, הוא לקיים שיחת טלפון לגורמים האחראים מטעמם על מנת שיפזרו את המסיבה נוכח ההתראות שהתקבלו בלילה שבין 6/10/23 - 7/10/23".
לפי התביעה, הבקשה לאישור מסיבה בשם "יוניטי" שהחלה יממה לפני מסיבת הנובה בחניון רעים, הנמצא בסמוך לגבול עזה, הוגשה כ־3 חודשים לפני האירוע. בדקה ה־90 התבקש אישור להארכת המסיבה ביממה נוספת. בתביעה התייחסו לפרסומים לפיהם קצינים בכירים באוגדת עזה הביעו חשש ביטחוני מקיום מסיבה המונית סמוך לגבול עזה, אך למרות זאת האישור למסיבת הנובה התקבל. כמו כן, צוין כי קצין המבצעים של אוגדת עזה התנגד לקיום מסיבת הנובה היות ומדובר בסיכון ביטחוני מיותר ואף הדגיש כי צה"ל יתקשה לאבטח את המסיבה לאורך כל סוף השבוע, משום שמדובר בחג שמחת תורה וחיילים רבים יצאו הביתה.
עו"ד ענת גינזבורג ועו"ד גלעד גינזבורג ציינו כי "האסון יכול היה להימנע בקלות רבה".
