כמו תמנון בעל זרועות לא זהות באורכן, כך פועלת איראן, בגלוי ומאחורי הקלעים, נגד ישראל. מצד אחד, חיזבאללה, מהצד הרחוק יותר, החות'ים בתימן, מהצד השלישי, חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, והזרוע האחרונה, המיליציות השיעיות, הפרו־איראניות, בעיראק.
לכל הזרועות מכנה משותף: כולן קשורות לאיראן. טהרן היא ספקית הנשק והציוד הצבאי, מאמנת לוחמים בשטחה או שולחת "מדריכים" ממשמרות המהפכה וכוח אל־קודס האיראני. מאז 7 באוקטובר, כל אחת מגרורותיה של איראן ביצעה פיגועים נגד ישראל. גם המיליציות העיראקיות, הצטרפו למרובע, כשהן מכשירות בסיסי צבא לשירות לוחמים איראנים ולאחסון כלי נשק שיעברו לתקיפת ישראל.
ה"וושינגטון פוסט" הקדיש אתמול מאמר נרחב לתוכנית האיראנית לתקוף מהאוויר ומהקרקע עוד לפני שתושלם תוכנית הגרעין, זאת אחרי חיסולו של מפקד כוח "אל־קודס" האיראני, קאסם סולימאני, בידי כוח מבצעים אמריקאי בנמל התעופה של עיראק ב־2020. לפי המידע, סולימאני, שנודע כבן חסותו וחביבו של השליט עלי חמינאי, הא שפיתח את תוכניות התקיפה המרובעת.
איראן לא טרחה לקשור בין הצדדים התוקפים ולא דאגה למכנה משותף. כל אחד, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי, החות'ים והמיליציות בעיראק, נערך לפעול לפי תוכנית מסודרת, לפי קצב שונה. ה”וושינגטון פוסט” מדגיש כי במהלך עשרים השנים האחרונות, איראן דאגה לטפח את בני בריתה ולשלוח כספים במטרה לקשור בינם לבין בכירי המנגנונים הצבאיים בטהרן, בראשם כוח אל־קודס ומשמרות המהפכה.
נציגי ארגוני הטרור מנהלים התייעצויות מרחוק עם "חדר המבצעים" בטהרן, אבל כל ארגון נהנה מאוטונומיה להחליט מתי ואיך לפעול, כשהמכנה המשותף הוא תקיפות נגד ישראל. עכשיו נערכות הקבוצות, בתיאום עם הבכירים באיראן, לדרוש הפסקת אש ארוכת טווח מישראל. אם ישראל תסרב, החות'ים של תימן יגבירו את תקיפותיהם במצרי באב אל־מנדב על כלי שיט שקשורים בדרך כלשהי לישראל.
איראן לא מעוניינת עכשיו בהסלמה שעלולה להפוך למלחמה – נגד חיזבאללה או נגד החות'ים, תקיפת המיליציות בעיראק, או החרפת העימותים הצבאיים בעזה. כל אחת מארבע החזיתות מתאמת, מאחורי הקלעים, את פעילותה לוחמיה עם המומחים הצבאיים של איראן. "טהרן מציעה סוגים שונים של תמיכה צבאית" מסביר ל"וושינגטון פוסט" גורם צבאי בכיר שמקפיד על אנונימיות. והוא גם מדגיש כי חיסולו של סולימאני השאיר את ההנהגה הצבאית האיראנית "עם הלשון בחוץ", מאחר שתוכניות התקיפה וסידור הכוחות היו נתונים לאחריותו הבלעדית.
מחליפו, יאסמעיל קאאני, אמנם מחזיק בתואר מפקד כוח אל־קודס, מסביר ל"ידיעות אחרונות" גורם צבאי בכיר בישראל, "אבל מתנהל בפרופיל נמוך, ולא מגיע אל מעבר לברכיו של סולימאני". ביחד עם סולימאני חוסל במתקפה האמריקאית גם מפקד המיליציות בעיראק, אבו מהדי אלמוהנדס, "ואז נסראללה התחיל ליישם את תורת אחדות החזיתות מרחוק", אומר הגורם.
כך, "המלחמה בעזה הכניסה בפעם הראשונה לסל אחד את כל הצדדים המעורבים בסכסוך עם ישראל", קובע בכיר אמריקאי בשיחה עם ה”וושינגטון פוסט”, "ונסראללה בולט כמנהיג הראשון בין שווים, הבכיר מביניהם. המיליציות בעיראק ממלאות את התפקיד השולי, כשהמונים נאספים בכיכר התחריר בבגדד לעקוב אחרי נאומיו של נסראללה שבהם הוא מבהיר כי לא ייזום פתיחת מלחמה נגד ישראל, אבל אם ישראל תתחיל, 'יש לנו תשובות קשות והיערכות מצוינת בשטח'".
קאאני, מפקד כוח אל־קודס, נמצא בכל מקום, אבל משקלו זעום לעומת קודמו, סולימאני. ה"וושינגטון פוסט" קובע כי המדיניות האיראנית החדשה עובדת טוב מבחינת מפקדי כוחות הצבא הבכירים, וכי איראן מרגישה בטוחה להגן על אינטרסיה ולהכתיב לבני בריתה במזרח התיכון, בעיקר בעזה, את קצב העימותים נגד ישראל.
בתוך כך, ספינת מלחמה איראנית נשלחה אל הים האדום, כך פירסמה סוכנות הידיעות האיראנית תנסים אתמול. בסוכנות הידיעות רויטרס ציינו כי ספינות איראניות פעלו מאז 2009 "לצורך אבטחת נתיבי שיט ומאבק בפיראטיות".
