התגובות של חברי הקואליציה לפסק הדין שבו קבעו השופטים שיש לבטל את החוק לפסילת עילת הסבירות החלו להגיע עם פרסום ההחלטה. ולמרות הטון החריף נגד מערכת המשפט, בכירים בקואליציה מודים שלא באמת יתאפשר להם לשנות את החלטת בג"ץ, גם ביום שאחרי המלחמה.
"הרפורמה מתה ב־7 באוקטובר והיא לא תקום לתחייה, למרות התערבות בוטה וחסרת תקדים של העליון נגד חוק יסוד", אמר בכיר בקואליציה. לפני המלחמה הם הכינו "תוכניות מגירה" כדי להיאבק בהחלטה כזו של בית המשפט, אולם התוכניות האלה, ככל הנראה, יישארו במגירה. בין היתר, הציעו אז בכירים בקואליציה להעביר את חוק פסקת ההתגברות, כדי למנוע מבג"ץ להתערב ולהתגבר על חוקי יסוד. יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, אף אמר בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי אם בג"ץ יבטל את חוק הסבירות, הכנסת תקים בית משפט לחוקה כדי למנוע ממנו להתערב או לפסול חוקים.
שר המשפטים יריב לוין, שהוביל את המהפכה המשפטית וסירב לפשרה בכנסת לפני אישור החוק, תקף את מערכת המשפט אך לא איים במלחמה נגדה. "החלטת השופטים לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית", כתב. "השופטים לוקחים לידיהם את כל הסמכויות שבמשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות. מצב בו אי־אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת השופטים, לוקח ממיליוני אזרחים את הזכות הבסיסית להיות שותפים בקבלת ההחלטות. פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות". לוין עצמו לא פירט מה יהיה ביום שאחרי המלחמה אולם בכירים בליכוד אמרו: "לא יקרה כלום". שר התפוצות עמיחי שיקלי היה הבוטה מבין שרי הממשלה ואמר כי החלטת בית המשפט העליון תיפול אחרי המלחמה. "בשעה שלוחמינו מחרפים נפשם בחזית ומגלים לכידות ואחדות, מפגינה נשיאת העליון ניתוק מוחלט מרוח העם, חוסר אחריות ואפס ממלכתיות. נתקן אחרי הניצחון".
בכירים בקואליציה ניסו "להציל" את המעט שנשאר מהרפורמה במטרה למנוע מבית המשפט ולפסול את החוק. יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, בשיתוף ח"כים נוספים, הציע לראש הממשלה ולשר המשפטים "דיל" פוליטי כדי להרחיק את הסוגיה הרגישה ביום שלאחר המלחמה: לדחות את החלת החוק או להקפיא אותו למועד בלתי ידוע במטרה לייתר את החלטת בג"ץ. הכוונה הייתה שאם הקואליציה תכריז שהחוק יוקפא, לבג"ץ לא יהיה עניין להתערב בו. ההצעה, שהגיעה לפתחם של ראשי הליכוד, נבלמה. ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית סיפר בראיון לערוץ הכנסת כי ההצעה הועלתה לגורמים בכירים בממשלה אולם הם סירבו לאמץ אותה.
באופן רשמי, גם בליכוד וגם יו"ר הכנסת סירבו לומר כיצד יתייחסו לפסיקת בג"ץ, מעבר לביקורת על "היעדר סמכות", כלשונם. "מצער שבית המשפט בחר להביא פסק דין בלב המחלוקת החברתית, דווקא כשחיילי צה"ל נלחמים ומסכנים את חייהם במערכה", נמסר מהליכוד. "החלטת בית המשפט מנוגדת לרצון העם באחדות בזמן המלחמה". אוחנה כתב: "המובן מאליו הוא שלבית המשפט אין סמכות לבטל חוקי יסוד".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד בירך על החלטת בג"ץ: "אם ממשלת ישראל שוב תתחיל את המריבה על בית המשפט העליון היא לא למדה כלום. לא למדו כלום ב־7 באוקטובר, לא למדו כלום מ־87 יום של מלחמה על הבית".
יושב ראש המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, קרא להסכמה רחבה: "אחרי המלחמה, נידרש להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות ולחוקק חוק יסוד: החקיקה שיעגן גם את מעמד חוקי היסוד. נעשה זאת בהסכמה רחבה, בשיח פתוח, ביסודיות ובממלכתיות, תוך כבוד בין כל אזרחי ישראל”.
