הרפורמה המשפטית, או שמא ההפיכה המשטרית, שהוצגה בנאום הבלהות של שר המשפטים יריב לוין בינואר 2022, דעכה לחלוטין, ודומה כי אף נעלמה כליל מסדר היום. הצהרתו הבומבסטית של לוין כללה בזמנו ארבעה מרכיבים לרפורמה: שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים; מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה; ביטול עילת הסבירות; ופסקת ההתגברות שלפיה הכנסת מוסמכת לבטל פסקי דין של בית המשפט העליון. וזאת, הדגיש לוין בנאומו, פעם ופעמיים, רק השלב הראשון לרפורמה, רחמנא ליצלן.
מכל ארבעה ראשי החץ הללו שלוין ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן ביקשו לירות בליבה של מערכת המשפט שלנו, נותר למעשה נושא אחד ויחיד: ביטול עילת הסבירות. כל יתר הנושאים - לרבות פסקת ההתגברות ושיטת הסניוריטי לבחירת נשיא בית המשפט העליון - נעלמו כלא היו. אמור מעתה, הרפורמה המשפטית שתחילתה בקול תרועה רמה, הסתיימה, לעת הזאת, בקול ענות חלשה, שלא לומר חלשלושה.
השריד האחרון והיחיד שנותר מאותה רפורמה הזויה ומאיימת הוא ביטול עילת הסבירות בחקיקת הכנסת - והשבוע החליט בג"ץ לפסול את החקיקה המבטלת את עילת הסבירות, ברוב של 8 שופטים נגד 7. זהו אכן רוב דחוק ביותר - על חודו של קול אחד ויחיד - ועל כן ניתן להניח כי פסק הדין לא יתקבל בתרועות ניצחון, גם לא על ידי אלה שתומכים בביטול החוק. בכל מקרה, התוצאה היא, לעת הזאת, שרפורמת לוין־רוטמן מתה מיתת נשיקה, ואין לה עוד תקומה.
אולם, גם אם הייתה החלטת בג"ץ הסופית שונה, והיה רוב לאישור החקיקה בדבר ביטול עילת הסבירות, עדיין סבורני כי לא היה מקום לדאגה רבתי, ובוודאי שלא לקריאות שבר בדבר "הרס הדמוקרטיה" והפיכתנו לדיקטטורה. בידי בתי המשפט נותרו די והותר כלים כדי להפעיל את שיקול דעתם ופסיקתם על אדנים שונים ורבים, כפי שנהגו גם בעבר. כך למשל, יכול בית המשפט בשבתו בדין להפעיל כללים משפטיים אחרים ומגוונים מתחום המשפט המנהלי - כגון מידתיות, שיקולים זרים, חריגה מסמכות, היעדר הליך תקין, הפלייה וכיו"ב.
ויודגש, כי גם בעבר נהג בג"ץ, במיוחד בראשית שנותיה של המדינה, להתערב בהחלטות הממשלה ולהגן על זכויות האזרח מפני שרירות ליבו של השלטון, בעילות שונות. כך מנע בית המשפט העליון את סגירתו של עיתון, אך ורק משום שדעותיו לא נשאו כן בעיני השלטון (בג"ץ קול העם). כך, הורה בית המשפט להשיב לעבודתו מורה שפוטר אך ורק בגלל השתייכותו בעבר למחתרת ועקב דעותיו הימניות־קיצוניות (בג"ץ אלדד שייב). ולא ניתן לשכוח כי בזכות אותו בג"ץ זכה עם ישראל לצפות בשידורי הטלוויזיה גם בשבתות ובחגים (בג"ץ רסלר משנת 1962).
אמנון סטרשנוב שופט בית המשפט המחוזי בתל־אביב לשעבר
בג"ץ פסל את החקיקה המבטלת את עילת הסבירות, ברוב של 8 שופטים נגד 7 - והתוצאה היא, לעת הזאת, שרפורמת לוין־רוטמן מתה מיתת נשיקה, ואין לה עוד תקומה
