צבי זמיר, ראש המוסד בתקופת מלחמת יום הכיפורים, הלך לעולמו אתמול בגיל 98. זמיר שימש כראש המוסד בין 1968 ל־1974. חודש לפני פתיחת המלחמה בעזה פירסם המוסד ספר על מלחמת יום הכיפורים שאותו הקדיש לזמיר, וראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע, לחץ באירוע את ידו של הבן, פרופ' דני זמיר.
צבי זמיר נולד בפולין ב־1925 בשם צבי ז'רז'בסקי, ועלה לארץ כשהיה ילד. הוא שירת בפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות בתפקיד מג"ד. בין יתר תפקידיו בצה"ל היה מפקד חטיבת גבעתי, מפקד בית הספר לחי"ר ומח"ט במבצע קדש. בשנים 1965-1962 היה אלוף פיקוד הדרום. בתפקידו האחרון בצה"ל היה זמיר נספח צה"ל באנגליה ובמדינות סקנדינביה.
ב־1 בספטמבר 1968 מונה זמיר לראש המוסד. בשנות כהונתו גברו פעולות הטרור של הארגונים הפלסטיניים נגד יעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל, ששיאן היה ברצח י"א הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972. ריבוי הפיגועים באותם ימים הוביל לשיתוף פעולה בין המוסד לצה"ל בלחימה נגד הטרור, בין היתר במבצע אביב נעורים, באפריל 1973 בלבנון.
זמיר כיהן בתפקיד ראש המוסד בזמן מלחמת יום הכיפורים. ועדת אגרנט, ועדת החקירה שהוקמה אחרי המלחמה, חָלקה שבחים על המידע המתריע שסיפק המוסד, וזמיר בראשו, לפני המלחמה, בעיצומה ולאחריה. כמה שעות לפני פרוץ המלחמה נפגש זמיר בלונדון עם אשרף מרואן, שהביא את הידיעה על המלחמה המתקרבת.
בספטמבר האחרון נחשף המברק ששלח זמיר בבוקר המלחמה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר. זמיר כתב אז כי נשיא מצרים אנואר סאדאת קיבל כבר ב־25 בספטמבר את ההחלטה לפתוח במלחמה ביום כיפור, אך לא סיפר לאיש על התאריך. זמיר כתב כי "המקור", שאת שמו לא הזכיר, בחר בתאריך זה מכיוון שזהו חג בישראל ולמרות צום הרמדאן.
זמיר, שהסתמך על מרואן כמקור שלו, תיאר לפרטי פרטים כיצד תחל המלחמה. הוא כתב כי היא תיפתח בהרעשה ארטילרית ובהפעלת חיל האוויר על מטרות בסיני. לאחר מכן תבוא צליחת התעלה באמצעות גשרים, ביניהם גשרים להסחה.
בהמשך כתב זמיר כי המקור מעריך שישנם "99% סיכויים" שההתקפה תיפתח ביום כיפור. אחוז אחד הוא השאיר לעצמו, באומרו שהנשיא סאדאת יכול עוד להתחרט "גם כאשר אצבעו על הכפתור". המקור אמר לזמיר כי סאדאת חושב שיוכל להפתיע את ישראל. בסיום המכתב כתב זמיר כי לדברי המקור ניתן אולי לסכל את פתיחת המלחמה על ידי פרסום ידיעות על כך ברדיו ובעיתונות, שיוכיחו למצרים, כולל הפיקוד הצבאי, כי הישראלים מכירים את התוכנית ומוכנים לה.
לאחר פרישתו מן המוסד בספטמבר 1974 שימש זמיר מנכ"ל "סולל בונה", ולאחר מכן מנכ"ל בתי הזיקוק. בשנים 2000-1991 היה יו"ר המכון הישראלי לנפט ואנרגיה. כמו כן היה חבר בוועדת שמגר לבדיקת רצח ראש הממשלה יצחק רבין.
בהודעת האבל שפירסם המוסד נכתב כי "המוסד תחת פיקודו של זמיר עבר תהליכי שינוי מרחיקי לכת בתחומי המטה, המבצעים והטכנולוגיה אשר משפיעים על פעילות הארגון ומימוש משימותיו עד היום. משפחת המוסד מרכינה ראש על לכתו של אדם ערכי וצנוע אשר האמין באחריות האישית של מפקדי הארגון ועובדיו למקצועיות, יושרה וחתירה למגע. הוא היווה מודל והשראה למפקד אמיץ, ישר, ומעורב אשר פיו וליבו שווים, וטובת המדינה וביטחונה היו לנגד עיניו תמיד".
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לזמיר: "מדינת ישראל נפרדת מאחד מאבותיה המייסדים של מערכת הביטחון, הפלמ"חניק שהיה לאלוף בצה"ל והוביל, לימים, את המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשנים קריטיות ועתירות עשייה, שבמרכזן מאבק חובק עולם נגד הטרור המאיים על ישראלים ויהודים בישראל ומחוצה לה. גם לאחר סיום תפקידיו הבכירים המשיך זמיר לתרום מכישרונו ומיכולותיו לבניין הארץ והמדינה, בין היתר בשדה הכלכלי, והעמיד עצמו פעם אחר פעם לשירות המולדת".
