הדיווחים הראשוניים על פיצוץ חריג בביירות נראו כמו עוד פרומו שאחריו אכזבה. בחדשות קשת, למשל, ניסו אהוד יערי וניר דבורי לשמור על איפוק. וכפי שהוכיח שלשום התקף הצחוק של יערי בזמן שעמית סגל ביקר את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות, איפוק זה לא הצד החזק של הפרשן הוותיק לענייני ערבים.
אגב, בעקבות התקרית יערי נקרא לבירור בהנהלה והתנצל בטוויטר. אלא שעם כל הכבוד, ארגון קצת יותר קפדן בהיבטים של מקצועיות וקולגיאליות לא היה מסתפק בנו־נו־נו, בטח אחרי הפרשה הביזארית שבה יערי שלח הודעות מאיימות לדובר של שרת התחבורה ("היא יצאה מדעתה ונטפל בזה"). אבל כנראה שבהנהלת חברת החדשות מעדיפים סופ"ש מפנק בח'אן־יונס מאשר להיתקע בלי המומחה שבגללו צופים וצופות מגיל מסוים שומרים אמונים למהדורת השבט.
ואכן, כבר למחרת יערי נתן את השואו המוכר שלו, כולל קוצר הרוח וזריקת שמות ותפקידים לאוויר כמו כדורי ג'אגלינג. במקביל סגל בלט בהיעדרו למרות שהתברר שההייפ היה מוצדק: מדובר באחד הערבים המשמעותיים ביותר מתחילת המלחמה. תהא הסיבה אשר תהא, היה מוזר שבכיר הטאלנטים של הערוץ לא נמצא שם דווקא כשיש את המילה הזאת שכבר אי־אפשר לשמוע (גם בגללו): אירוע.
באופן טבעי, ההצלחה המבצעית של צבא ליכטנשטיין (כפי שכינה זאת ח"כ אביגדור ליברמן בהומור אופייני) הולידה קורת רוח לא שכיחה באולפנים, לפחות עד שיתגלה המחיר שישלם העורף (לא בליכטנשטיין). דני קושמרו לא ויתר על משחק מילים מיותר ("ארור יהיה"), אילה חסון שוב התבלבלה לחשוב שהיא מל גיבסון ב"לב אמיץ" ("דמכם בראשכם!") וצבי יחזקאלי הקים התנחלות בראש של חסן נסראללה. בערוץ 14 ניתן היה להתרשם מהכתב ברוך ידיד, אם כי לא בגלל איכות העדכונים אלא מהסגנון המשעשע שמשלב מטיף דתי ושדרן כדורגל.
אבל מתחת לחיוכים ושלל הברכות לכוחות הביטחון, ניכר גם מאמץ די מיוזע לטעון שהחיסול עשוי לקדם את השבת החטופים והחטופות. בנוסח אחיד באופן בכלל לא חשוד, הסבירו כתבים צבאיים ומדיניים שעארורי היה קיצוני בעמדתו ואולי עכשיו גם יחיא סינוואר יחשוש והנה הצבא אוטוטו מגיע אליהם. בערוץ 13 היה זה אלוף (במיל') נמרוד שפר, קול מדוד וענייני, שהתעקש להישאר עם רגליים על הקרקע. כמה אירוני: דווקא טייס במיל' הסתכל מסביב וראה שגם בערב טוב יחסית אין יותר מדי סיבות לעוף על עצמנו.
בקטנה
בתוכנית הבוקר של רשת – כן, יש דבר כזה – התקשו למצוא את המילים כדי לדווח על מותו של צבי זמיר ז"ל. "עדכון קשה מהדקות האחרונות, שדווקא לא קשור למלחמה", אמר המגיש עומר ירדני לפני שבישר שאדם בן 98 (!) נפטר. על זמיר אמר שהוא "אחד מראשי המוסד ששמותיהם מהיותר מוכרים, אפרופו ההיסטוריה של מדינת ישראל". וזהו, תם הטקס. ובכן, גם אם אין ציפייה שירדני ורותם ישראל ישלפו סקירה מעמיקה של פועלו העצום של זמיר או ייכנסו לניואנסים בעימות שלו עם אלוף (במיל') אלי זעירא, כן רצוי שתוכנית אקטואליה תדע להתייחס לידיעה טרייה באופן קצת פחות מביך. גם ככה מדובר ברצועה שבה בוחרים לצפות מעט מאוד אנשים: אין צורך גם לגרום להם להצטער על זה.
