חיסולו של הארכי־טרוריסט סאלח אלעארורי, מספר 2 בהנהגת חמאס, בידי יד נעלמה, מעורר תגובות נזעמות בקרב חברות הציר: נסראללה מתחייב, בהמשך לאמירות קודמות, כי חיזבאללה יגיב ל"הפרת הריבונות הלבנונית" ואילו חמאס מכריז על "הפסקת המשא ומתן" לשחרור חטופים ישראלים נוספים. זאת מעבר לתגובות ראשוניות הצפויות להימשך בקו המגע בגבול הישראלי־לבנוני, למשל ירי נ"ט אמש.
עם זאת, למרות שעוד מוקדם לסכם, נראה כי חיזבאללה, בלחץ הציבוריות הלבנונית, נרתע מפני מלחמה כוללת עם ישראל, וחמאס ממוקד בהישרדותו בדרום רצועת עזה ואין ביכולותיו המוגבלות למדי בלבנון כדי לשנות מציאות. הפטרון בטהרן עסוק בענייניו, ובראש מעייניו ניהול שלוחיו ברחבי המזרח התיכון, ובראשם החות'ים, הגובים מחיר גבוה מהמערב נוכח תמיכתו בישראל במלחמת עזה.
בזירה המקומית, אמנם חמאס הכריז על השעיית השיחות (המדשדשות ממילא) עם המתווך הקטארי והמצרי במו"מ להשבת חטופים ישראלים נוספים, אך דומה כי מדובר בצעד טקטי בלבד, מן הפה אל החוץ. למה? ראשית, כי למפקדת חמאס בלבנון, על אף מעמדו הסגולי והצבאי הרב של אלעארורי בבניין הכוח של הארגון בשנים האחרונות ובתכנון טבח 7 באוקטובר, יש משקל מוגבל מסורתית בתהליכי קבלת ההחלטות בארגון. שנית, הסתלקותו מהזירה של אלעארורי, הטוען לכתר בראשות חמאס, דווקא נוחה לסינוואר. אלעארורי התייצב לא אחת מימין לרב־המרצחים סינוואר, וביקש להציג אלטרנטיבה לוחמנית לא פחות. הדברים באו לידי ביטוי, בין היתר, בעמדותיו הניציות בתחום השבויים והנעדרים לאורך השנים.
בשטח, החיסול בביירות מחדד את ההבנה אצל מנהיגי חמאס כי לא רק שהם בסכנה, אלא שגורל הארגון כולו מוטל על הכף. לכן, הוא לא מקטין את הסיכוי לעסקה, אלא להפך. עם השינוי המסתמן במאפייני הלחימה של צה"ל, הולך ומתבסס מרחב הסכמה אפשרי בעניין החטופים: חמאס יזכה, לפי פרסומים, בכ־20 עד 40 ימי הפוגה בתמורה לשחרור 40 עד 50 חטופים בעלי "גוון" הומניטרי (בני משפחת ביבס, נשים, מבוגרים, פצועים וחולים). במסגרת זו נכון יהיה להשיב גם את גופותיהם של חללי צה"ל שנהרגו ונחטפו ביום הטבח, את שרידי חללי צה"ל ממבצע צוק איתן ואת האזרחים המוחזקים בידי חמאס כעשור שנים.
לצד המשך מתן האישור לאספקת סיוע הומינטרי לרצועה באופן המאפשר את שימור חופש הפעולה הצה"לי בשטח, ישראל תידרש לשלם במטבע דומה של אסירים ללא דם על הידיים. ישראל תידרש להפגין יצירתיות ונכונות להתאמות בסד מחירי העסקה, בטווחי זמן מהירים, נוכח חלון ההזדמנויות הצר שייפתח – אחרי שהדי החיסול ישקעו.
כך או אחרת, ישראל תסיים את השלב העצים במלחמה כששני היעדים שקבע הקבינט טרם הושגו: השמדת חמאס והשבת כלל החטופים. הגם שכך, מעבר לערך האנושי והיהודי העמוק הגלום בעניין וחובתה של המדינה כלפי מי שנפגעו עקב מחדליה החריפים ב־7 באוקטובר, השבת מרבית החטופים שעוד נותרו בידי חמאס תהווה ביטוי לחוסן לאומי ולצדקת דרכנו במלחמת עזה ותקרין עוצמה מדינית, צבאית וערכית מול אויבינו באזור, בעידן שבו חזון האימים האיראני להעתקת המלחמה לשטחנו הולך וקורם עור וגידים מצפון ומדרום, באופן המחייב את ישראל לשוב ולאכוף בתקיפות את ריבונותה. במובן זה, השבת החטופים, שזמנם בשבי הולך ואוזל, היא צו השעה.
עו"ד אבי כאלו, לשעבר ראש מחלקת שבויים ונעדרים באמ"ן, הוא בכיר בחברת הייעוץ והמחקר האמריקאית Frost & Sullivan
