ראש הממשלה בנימין נתניהו חטף אתמול מכה משפטית ופוליטית שנייה בתוך כשבוע: אחרי ההחלטה לפסול חוק יסוד לביטול עילת הסבירות, החליטו שופטי העליון גם לדחות את החלתו של חוק הנבצרות לכנסת הבאה – כך שלא תחול בכנסת ה־25. בעוד חוק הסבירות היה חלק מהרפורמה המשפטית וניתן יהיה לתקן אותו בהמשך, חוק הנבצרות הוא חוק פרסונלי שנתפר למידותיו של נתניהו, כך שאין לראש הממשלה ואנשיו הרבה מה לעשות עם ההחלטה שהתקבלה ברוב של שישה שופטים אל מול חמישה.
בליכוד העדיפו להמשיך ולתקוף את בית המשפט העליון בעקבות ההחלטה. שר המשפטים יריב לוין, שלא הצליח להעביר את חוקי הרפורמה כפי שהציג אותם לפני כשנה, האשים: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו". לוין הוסיף: "ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי־אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו".
2 צפייה בגלריה
(עומדים בלב טלטלה פוליטית. שופטי העליון בדיון בחוק הנבצרות | צילום ארכיון: אלכס קולומויסקי)
שר התקשורת שלמה קרעי היה הבוטה מבין שרי הליכוד, ואיים כי אם תהיה החלטה להוציא את נתניהו לנבצרות – היא לא תכובד. "בג"ץ מתגלה בחוסר היכולת שלו להתאפק, גם כשהוא הופך בכך את עצמו לחוכא ואיטלולא בסגנון של 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת'", אמר השר קרעי. "ולא, השופטים הם חלילה לא כלבים אלא אנשים משכמם ומעלה, גבוהים מכל העם עד כדי ניתוק מוחלט. באמת נראה לכם, שאם בכנסת הזו תחליט היועמ"שית לצאת נגד העם ולהוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות באופן אנטי־דמוקרטי ובחוסר סמכות, שמישהו יתייחס אליה?"
בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו, שחזר לאחרונה לרשתות החברתיות, פירסם אתמול "סקר" המשווה בין בית הדין הבינלאומי בהאג לבין שופטי בג"ץ. "איזה גוף מסואב יותר – בית הדין הבינלאומי בהאג או בית המשפט העליון של מדינת ישראל", שאל נתניהו ברשת טלגרם.
באופוזיציה בירכו על ההחלטה. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), חברת הוועדה למינוי שופטים, אמרה: "אי־אפשר להמשיך ולהשתמש בכנסת בכובעה כרשות מכוננת על מנת לייצר פתרונות פוליטיים. לצערי, בעת האחרונה הפרקטיקה הזו התרחבה ולכן הנושא הגיע לביקורת שיפוטית בבג"ץ. הבעיה היא לא בהחלטות בית המשפט, אלא בעובדה שאין למדינת ישראל את כללי המשחק לחקיקה. מדינת ישראל חייבת לחוקק בהסכמה רחבה את חוק יסוד החקיקה שיבהיר מה מותר ומה אסור".
ח"כ גלעד קריב (העבודה), תקף: "קואליציית נתניהו גררה את מדינת ישראל למשבר חוקתי חסר תקדים, בין השאר משיקולים פרסונליים של נתניהו. מול הצעדים חסרי התקדים של הקואליציה שחתרו תחת עקרונות יסוד דמוקרטיים, נדרש בית המשפט העליון גם הוא לפסיקות חסרות תקדים במטרה להגן על הדמוקרטיה וטוהר המידות. טוב שיש שופטים בירושלים". ואילו יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר, שהיה בין מגישי העתירה, הוסיף: "אני מברך על כך שבית המשפט קיבל את העתירה של ישראל ביתנו וקבע שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה ובכך מנע מצבים אבסורדיים. אני קורא לכולם: על הפלפולים המשפטיים והמשמעויות יהיה עוד מספיק זמן להתווכח, כרגע נמשיך לפעול יחד, כתף לכתף, על מנת לנצח את אויבנו מצפון ומדרום".
