כשמנכ"ל נטפליקס ניסה להבין במי תתחרה החברה, הוא סימן את הזמן הפנוי שלנו כיעד. באותו אופן, אלעד בנבג'י ושלומית ארז ערמון – הוא בתפקידו האחרון מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס והיא יוצאת סטארטאפ הפינטק FINQ – סימנו כיעד את ההכנסה הפנויה של הישראלים. "אנחנו מתחרים על תשומת הלב שאנשים מעניקים להכנסה הפנויה שלהם, שהולכת לצריכה מיותרת ולא להשקעה. אנחנו רוצים שצורת החשיבה תהיה: 'אני מרוויח 20 אלף, שם בצד 5,000 ומתוכם אשקיע כמה אלפים במניות ומדדים".
את זה הם רוצים שתעשו דרך "בלינק", אפליקציה חדשה שפיתחו למסחר עצמאי בניירות ערך, כמו "רובין הוד" האמריקאית, שפותחת לישראלים את האפשרות להשקיע בשוק ההון באופן עצמאי ללא סכום מינימלי – גם דולר אחד יהיה בסדר, וגם לקנות שבריר מניה יהיה בסדר – בעמלות נמוכות, ובקלות. עד היום זה התאפשר רק דרך בנקים ובתי השקעות. בשלב הראשון ניתן יהיה לסחור באמצעות בלינק רק במניות ובקרנות סל אמריקאיות, אבל הכוונה היא שבעתיד ניתן יהיה לסחור גם בניירות ערך ישראליים.
בניגוד לעמלות שגובים הבנקים ובתי ההשקעות, שהופכות השקעה בסכום קטן לבלתי כדאית, בלינק מאפשרת עשר פעולות ראשונות בכל חודש ללא עמלה, ואחר כך גובה מדולר וחצי לפעולה ועד מקסימום 1% משווי הפעולה. אין עלויות קבועות (דמי משמרת או דמי ניהול), ואפשר להפקיד כסף באפליקציה גם דרך כרטיס אשראי.
"לא גילינו דבר גדול", אומר בנבג'י, "פשוט חצבנו דרך פשוטה למי שרוצה להיכנס למסחר עצמאי. אנחנו מאמינים ששוק ההון צריך להיות נגיש לכולם. כי האלטרנטיבה היא או להשאיר את הכסף בעו"ש או להשתמש בו לצריכה. אנחנו יוצאים לרחוב והצריכה צועקת לנו מכל מקום. אנחנו מאמינים שצריך לייצר הרגלים של השקעה. את הבת שלי החיילת הכרחתי לפתוח חשבון בבלינק ולהשקיע קצת כסף במדד s&p 500 – עדיף להתחיל במדד – וראיתי איך היא בודקת באפליקציה אם הסכום עולה או יורד, פתאום היא מסתכלת בעצמה על שוק ההון".
אז זה בעיקר לצעירים?
ארז ערמון: "חשבנו שהמשתמשים, לפחות בהתחלה, יהיו היפסטרים תל־אביבים עם זקן שנוסעים עם קורקינט לעבודה, אבל המשתמשים הם הכל מהכל. מהפריפריה, מעל גיל 40, ילדים בני 18, אמהות. לצערי נשים עדיין במיעוט, כי הן חוששות לקחת סיכונים ולהשקיע".
בנבג'י: "כשאתה עוזב תפקיד מאוד בכיר כמו שאנחנו עזבנו, אתה חייב להרגיש שלמהלך שאתה עושה תהיה השפעה מסיבית, שתצליח לעשות שינוי דרמטי בשוק. אנחנו חושבים שבלינק יכולה לגרום לכל אדם להשקיע בשוק ההון. במקום לקנות עוד המבורגר וצ'יפס ב־70 שקל או כוס קפה ב־16 שקל, הוא יכול לקנות שבריר מניה של סטארבקס, או מדד. היום לקוח יכול בזכות בלינק תוך חמש דקות לפתוח חשבון השקעות מרחוק ולהפקיד בו כסף. הספר שלי כל פעם אומר לי: 'מתי תוכל לשלם לי ישר לחשבון הבלינק שלי?' עדיין אי־אפשר, אבל בכל פעם כשאני מגיע, הוא משקיע קצת".
בלינק מגיעה אחרי שתי השקות מסיביות של שירותים פיננסיים חדשניים ושאפתניים – אפליקציית ניהול ההוצאות "רייזאפ" והבנק הדיגיטלי של אמנון שעשוע "וואן זירו". "כמעט כל חברות הפינטק בישראל לא שיווקו לשוק הישראלי, כי האוכלוסייה קטנה. מה שאנחנו עשינו זה לבנות מוצר שיתאים להרבה חלקים באוכלוסייה. גם לכל השמונה מיליון שמחזיקים כסף, מדולר ועד 200 אלף דולר, וגם לאנשים שהם כבר טריידרים (סוחרים עצמאיים), ובלינק תוכל להציע להם עמלות בתעריפים שוברי שוק".
הרווחים של בלינק מגיעים מריבית על הכסף שנצבר בחשבונות הלקוחות המנוהלים באפליקציה, ומפערי המט"ח (ארביטראז'). "אנחנו מרוויחים על כל לקוח הרבה פחות משאר הברוקרים ומהבנקים", אומרת ארז ערמון. "אבל אנחנו הולכים על מספרים גדולים של לקוחות. ואנחנו רואים שלאחרונה הצטרפו טריידרים רציניים, שבבלינק יכולים לחסוך כמה מאות דולרים על עמלות".
השם בלינק (מצמוץ, באנגלית) נבחר כדי להביע את הפשטות והקלות של ההשקעה. כרגע יש כמה אלפי משתמשים שנרשמו לאפליקציה, כחודש מעלייתה לאוויר ללא השקה ראוותנית – אלא בעיקר בקבוצות כלכליות בפייסבוק. יש שירותי תמיכה בצורת צ'אט עם נציג אנושי כמעט בכל שעה.
בנבג'י: "יש אנשים שנכנסים ושמים דולר או 50 דולר, ויש אחרים ששמים 200 אלף שקל בהעברה בנקאית. אני מזהה שמי שמתחיל מ־200 דולר לרוב בודק את המערכת, ואז ממשיך ל־2,000 דולר, ואחרי שבוע עוד 15,000 דולר. אנחנו מכבדים כל לקוח ולא כועסים על מי שמפקיד ומושך. אנחנו בעד שאנשים יבדקו אותנו".
כמו כביש משנות ה־90
בנבג'י וארז ערמון מגיעים עם שנים של ניסיון בשוק ההון. את המשרדים שהיו להם במגדלים במרכז תל־אביב כשכיהנו בג'ובים הבכירים הקודמים שלהם הם החליפו בחדר קטן בגני התערוכה, ממנו הם בונים בימים אלה את החברה. "התחלתי את הקריירה שלי כעורך דין, ואז עבדתי ברשות התחרות, ומשם הגעתי לאקסלנס בתחילת 2008", מספר בנבג'י. "הייתי מנכ"ל של אקסלנס כמעט 14 שנה. מה שהיה קשה באקסלנס היה שמערכות הטכנולוגיה מאוד ישנות, ועם זה אתה לא יכול לעשות שינוי ובטח שלא מהפכה".
ארז ערמון: "אני הייתי קרוב ל־20 שנה בשוק ההון. במשך שנתיים הקמתי וניהלתי את פינק, ולפני זה הייתי משנה למנכ"ל אקסלנס וסמנכ"לית תפעול. להביא חדשנות זה אחד הדברים שהכי מדליקים אותי, ובתוך בית השקעות זה היה כמעט בלתי אפשרי. היינו כבולים בתוך מערכות מיושנות, תהליכים איטיים, לקוחות קיימים. לא יכולתי לבוא ו'בום' להמציא את עצמי מחדש. אלעד ואני מכירים 17 שנה ותמיד היה שם הרעיון להפוך לשותפים ולהוציא לפועל משהו שמשלב טכנולוגיה ופיננסים".
בנבג'י: "עולם הלקוחות הפרטיים תמיד משך אותנו מאוד, כי שם באמת יש מהפכה. נכון להיום ל־70% מהקהל אין גישה לשוק ההון בגלל חסמי הכניסה הגבוהים. למשל, בבתי השקעות גדולים אתה צריך להפקיד לפחות 10־15 אלף שקל".
איך הגיע הרעיון?
ארז ערמון: "לפני שנתיים וחצי ישבנו והתחלנו לשאול שאלות. למה לא נכנסים יותר אנשים לשוק ההון? אין להם מספיק כסף? נוריד את מינימום ההפקדה. מפחדים מעמלות שיאכלו את הרווחים? אז אצלנו עשר פעולות ראשונות בחינם כל חודש. זה אומר שרוב המשקיעים לא ישלמו עמלות בכלל, וטריידרים רציניים ישלמו משמעותית פחות. מפקידים רק 100 דולר, שלא מאפשרים לקנות מניות? אז נאפשר קנייה של שברי מניות, החל מסכום של דולר אחד. הורדנו את כל החסמים".
המהלך כולו התאפשר בזכות הרשות לניירות ערך, שפתחה את התחרות בתחום המסחר העצמאי בניירות ערך, ולפני כחודש העניקה לבלינק רישיון כחבר בורסה, כלומר גוף שמפוקח על ידי הרשות ומחובר למסחר בבורסה, שבלעדיו לא יכלה לפעול. "הרשות הייתה מאוד קואופרטיבית ובאמת פתחה לנו את הדלת", אומרת ארז ערמון. "הרבה זמן הם חיכו שדבר כזה יקום. עבדנו שנתיים וחצי, ממאי 2021, כדי לקבל את הרישיון".
בנבג'י: "אנחנו מכירים את הרגולציה וידענו מה צריך לעשות. חברות שעושות מהפכה מכילות שילוב של הבנה עמוקה של העולם הישן – מה הבעיות שלו ומה הרגולציה – והבנה חזקה של הטכנולוגיה החדשה. שלומית ואני מביאים לשולחן את יכולת המעבר בין שני אלה. הגיוס הראשון של משקיעים לחברה היה עוד לפני שהגשנו את הבקשה לרישיון. המשקיע הראשון הם משפחת סנדלר, בעלי נטוויז'ן. אחריהם משפחת נוסבאום, בעלי אשטרום. והאחרון שהצטרף הוא עופר ינאי, בעלי נופר אנרגיה. כולם מבינים שהמערכת הפיננסית הישראלית צריכה שינוי משמעותי, כי המערכות של הבנקים נבנו בשנות ה־90. אנחנו נוסעים בכביש ליד מכוניות משנות ה־90 שאולי צבעו אותן יפה ושמו להן פרווה על הדשבורד, אבל המנוע עייף וישן".
הבנקים לא נשארו לגמרי מאחור. למשל אפליקציית פפר אינווסט, שמאפשרת להשקיע בסכומים ועמלות נמוכים.
ארז ערמון: "שם יש לך מתווך באמצע, הבנק, ואצלנו אין, מה שחוסך את העמלות ומגלגל יותר חיסכון אל הלקוח. אנחנו באנו מחוץ למערכת הבנקאית, ואין לנו מפת אינטרסים שצריך להתחשב בה כשמתמחרים ללקוח. קצת כמו רובין הוד, שהגיעו משום מקום, שני מהגרים בלי רקע, גם חוסר השיוך שלנו לגוף פיננסי גדול עוזר לנו למתוח את הגבולות".
בנבג'י: "אין לנו מיליון לקוחות קודמים שמשלמים עמלות גבוהות על ניירות ערך, שיכולים למנוע מאיתנו לתת הנחה ללקוחות חדשים, כי צריך גם להשוות תנאים לקודמים. אנחנו באים מאפס. כשפתאום בא שחקן שלא משלם כסף לצד ג', למערכות ליבה, שבנה את המערכות בעצמו – הוא יכול לבוא ולעשות צעד גדול".
זה מקשה על לקוחות לתת בכם אמון כמו שהם נותנים כמעט אוטומטית בבנקים ובבתי השקעות. 80% מהישראלים מעדיפים להשקיע דרך בנק.
בנבג'י: "כחלק מהרישיון כחבר בורסה, כל נכסי הלקוחות שלנו מופרדים לחלוטין מהנכסים של בלינק. אם חלילה קורה משהו לבלינק, הלקוחות מאובטחים".
ארז ערמון: "זאת השאלה שהכי שואלים, מה קורה אם אתם מגיעים לחדלות פירעון. אז כמו כל חבר בורסה אחר, הכסף שלך נמצא בנאמנות ואת תקבלי אותו".
המקרה של רובין הוד
ההשוואות לפלטפורמת המסחר האמריקאית רובין הוד, שהציעה לראשונה מודל כמעט זהה וסחפה מיליונים, היא מחמיאה מבחינת הפוטנציאל והבשורה, אבל גם יכולה להפוך במהרה לרועץ. אחרי ימי הזוהר שלה ב־2021, כששוק ההון עלה והאמריקאים קיבלו מענק קורונה וישבו בבית בחוסר מעש – רובין הוד הפכה לאיש הרע בסיפור. צעירים רבים חסרי הבנה מספקת השקיעו דרכה סכומים נכבדים באופן מסוכן והפסידו, ובעקבות זה אף היו כמה מקרי התאבדות. על גבי רובין הוד צמחו אירועים כמו השורט סקוויז (הימור על ירידת מניה) במניית רשת המשחקים "גיימסטופ", שגרם לעלייתה, להפסדים רבים למשקיעים ואחר כך להתרסקותה.
כדי להרוויח אתם צריכים לעודד לקוחות לעשות כמה שיותר פעולות.
בנבג'י: "אנחנו יכולים להרוויח פחות מכל לקוח כי אנחנו לא עושים קמפיינים אדירים ולא מנהלים הוצאות שיווק. השיווק הכי טוב הוא מפה לאוזן. מהרגע שעלינו לאוויר לא עשינו שום קמפיין, וזה בכל זאת ויראלי בקבוצות בפייסבוק. השקעה זה עולם שיש בו סוג של התמכרות, אבל אנחנו בטח לא מעודדים את זה".
צעירים מושפעים מדברים שהם קוראים בטוויטר או בטיקטוק ומטרנדים. מספיק שתראה שמאסק צייץ משהו בטסלה כדי שתשים שם עוד 200 דולר, וחוזר חלילה.
בנבג'י: "נו, ומה עדיף, שהוא יקנה את מניות טסלה, או שהוא ייכנס לאיזה אתר קניות כמו שיין ויקנה עוד חולצה?"
יצא לכם לחשוב על תרחישים שבהם זה הופך ל"ווינר" החדש, כלומר לסוג של מועדון הימורים? או מה קורה אם המשקיעים מתייעצים בפורומים ברשת ועושים "שורט" למניה ישראלית?
בנבג'י: "כל עוד זה תלוי בנו, זה יהיה הכי אחראי בעולם. לא נדחוף אנשים לעשות דברים לא אחראיים. אנחנו צריכים שאנשים קודם כל יתחילו להשקיע. יש פה שוק גדול של אנשים שלא משקיעים בכלל. עד שהם יתחילו לעשות דברים בעייתיים עם ההשקעה, יש לנו עוד דרך ארוכה. זה לא השוק האמריקאי".
ארז ערמון: "גם הרגולציה כאן לא מאפשרת להשתגע ולשים באתר כיתובים כמו 'כדאי לך להשקיע יותר במניה הזאת', או לעודד. היא שומרת על המשקיעים".
למשקיעים המתחילים, מה היתרונות שלכם אל מול קופות גמל שלא צריך להתעסק בהן יותר מדי?
בנבג'י: "הדור הצעיר רוצה שקיפות, הוא רוצה לדעת בדיוק מה הוא קנה, הוא לא רוצה לשים כסף איפשהו ולשכוח ממנו. בקופת גמל אתה לא יודע לפרטים מה קורה לכסף. כאן אתה יכול לבדוק ביצועים של כל מניה ולעקוב. אני מרצה באוניברסיטה העברית על שוק ההון ורגולציה, ורמת העניין של הדור הזה בשוק ההון מפתיעה. אנשים מבינים שהם לא יכולים לחכות למדינה או לגורמים אחרים שידאגו להם. רואים את זה גם בארה"ב, הם רוצים לשלוט בכסף שלהם בעצמם".
ההבטחות של בלינק
* מדולר אחד: אין הגבלה על סכום ההשקעה
* אפשר לסחור גם באמצעות כרטיס אשראי
* אפשרות לסחור בחלקי מניות ובזמן אמת
* עשר פעולות ראשונות בחודש ללא עמלה
* אין דמי ניהול קבועים
