כמעט שלושה חודשים לאחר מתקפת הפתע והטבח של חמאס, הודיע אמש הרמטכ"ל על הרכב הצוות שיתחקר את המחדל ואת המלחמה. הצוות, שבראשו יעמדו שר הביטחון לשעבר שאול מופז והאלופים במיל' יואב הר אבן, אהרון (זאבי) פרקש וסמי תורג'מן, יחקור את הכשלים שהובילו לאירועי 7 באוקטובר, וכן את ההכנות לתמרון הקרקעי של צה"ל ברצועת עזה ואת הלחימה בתוך הרצועה.
הצוות יחל את עבודתו לאחר שיקבל בקרוב כתבי מינוי מהמטה הכללי.
כרמטכ"ל, מופז היה מעורב בין היתר בנסיגה מלבנון בשנת 2000, בהתמודדות מול האינתיפאדה השנייה, ובמבצע חומת מגן. האלוף הר אבן שימש כראש אגף המבצעים (אג"ם), ועמד בראשו במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן. כיום הוא מכהן כמנכ"ל חברת אמצעי הלחימה "רפאל". האלוף פרקש כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן), ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) וכמפקד יחידה 8200. האלוף תורג'מן כיהן בין היתר כמפקד פיקוד הדרום, מפקד זרוע היבשה, ראש חטיבת המבצעים וכקצין שריון ראשי.
המהלך יתרחש במקביל למנגנון הבדיקה המטכ"לי הקיים, בראשות האלוף מוטי ברוך, לחקר אירועים מבצעיים בגזרת עזה. בצה"ל אומרים שאין קשר בין ההליכים שייפתחו בהאג בשבוע הבא לצוות התחקור החיצוני. ניתן להניח שהצוות יגיש דוח ביניים כבר בחודשים הקרובים. התנעת התחקור עשויה להוביל לדרישה של שרים להתניע גם את הקמת ועדת החקירה הממלכתית, שתקצר את הדרך להדחות או התפטרויות בקרב הבכירים.
ניתן להעריך שלצד צוות הבכירים ימונו גם צוותי משנה לתחקורים של נושאים ספציפיים. התחקורים החוץ־צה"ליים יימשכו בתקופה הקרובה, במקביל לתחקירים פנימיים שכבר החלו בחלק מהיחידות הלוחמות - כולל אלו שמשתתפות בתמרון ולחמו בעוטף ב־7 באוקטובר. דובר צה"ל הבהיר אמר: "צה"ל טרם התחיל בתהליך התחקור. במטכ"ל מגבשים את תכנון תהליך התחקירים, בתוך כך בחירת ראשי צוותי התחקור. לכשהדברים יסוכמו, הם יפורסמו לציבור".
מוקדם יותר, שר הביטחון יואב גלנט הציג את תוכניתו ל"יום שאחרי" בעזה, אבל דקות לאחר הפרסום הוא הותקף על ידי בכיר בקבינט המלחמה המונה מלבדו רק את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושרי המחנה הממלכתי בני גנץ וגדי איזנקוט. "המצגת של שר הביטחון שהוצגה לתקשורת על היום שאחרי אינה אלא עוד הצעה. ההחלטות יתקבלו בקבינט המדיני־בטחוני ולא בתקשורת", אמר הבכיר.
לפי תוכניתו של שר הביטחון, מבחינה ביטחונית, החמאס לא ישלוט ברצועת עזה, וישראל תשמור את חופש הפעולה הצבאי ברצועה. מבחינה אזרחית, ישראל תסיר אחריות אזרחית על הרצועה, שבה לא תתקיים נוכחות ישראלית אזרחית לאחר השגת מטרות המלחמה. בשל צורך ביטחוני, ישראל תבצע בידוק של כל סחורה הנכנסת לרצועת עזה.
מצרים, המדינה שמהווה גשר כניסה לרצועה, תהיה שחקן מרכזי בכל מתווה. ישראל, לדברי גלנט, מקייימת עם קהיר שיח רציף על פתרונות ביניים ועל הפתרון הקבוע לשלטון הבא ברצועת עזה. במקביל, מתקיים שיח בין ישראל, מצרים וארה"ב על הבטחת בידוד אפקטיבי של הגבול בין עזה למצרים באמצעים טכנולוגיים ופיזיים, ועל שליטה משותפת על כניסת סחורות.
לפי התוכנית, ארה"ב תוביל שותפות עם מדינות מערב אירופה ומדינות ערביות מתונות להקמת "כוח משימה רב לאומי", שייקח אחריות על שיקום הרצועה בהיבט הכלכלי והפיזי ויהיה הכתובת הראשית של גורמים בינלאומיים המעוניינים לסייע לשיקום הרצועה.
הפלסטינים, הגורם השולט בשטח, יתבסס על יכולות המנגנון האדמיניסטרטיבי הקיים ברצועת עזה. מדובר ב־30 אלף עובדים שנמצאים ברצועה. חלק קטן ממנו מזוהה עם חמאס, ורובו קיים ברצועת עשרות שנים. המנגנון בנוי על ועדות מקומיות שיתבססו על גורמים עזתים, שאותם תאשר ישראל לכוח הרב־לאומי כגורמים אחראים במרחב האזרחי, ושאינם עוינים את ישראל. רצועת עזה חיים פלסטינים, ולפיכך השליטה בה תהיה על ידי פלסטינים ובתנאי שלא יהיו עוינים למדינת ישראל ולא יוכלו לפעול כנגדה.
באשר לשאלה מי יאכוף את הסדר ברצועת עזה, גלנט הבהיר שזו נקודה שעדיין נמצאת בדיונים וטרם הוחלט מי יבצע את זה.
לגבי הרשות הפלסטינית, נכון להיום ההבנה בישראל היא שהיא לא יכולה ולא נכון שתיקח על עצמה שליטה בעזה. גם האמריקאים מתנים כניסה של רשות פלסטינית מחודשת שעברה רפורמה.
שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ' אמר כי תוכנית גלנט היא "שידור חוזר ל'יום שלפני' ה־7 באוקטובר", וחזר שוב על רצונו לעודד הגירה מרצון של העזתים. דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי סירב להתייחס לפרטי התוכנית, ואמר כי "לא נכון לדבר על התוכנית בתקשורת ולחשוף לאויב את הפרטים".
