מרוץ נגד השעון הבינלאומי
איתמר אייכנר
השבת השחורה והמלחמה שבאה בעקבותיה גרמו לשינויים דרמטיים בחזית המדינית: בראש ובראשונה, הוסרו המסכות מעל פני השחקנים הבינלאומיים המעורבים בזירה. היום הרבה יותר קל לדעת מי ידיד שלנו (ארה"ב, גרמניה, בריטניה וצרפת) ומי אויב (רוסיה וסין).
את הידידות העמוקה עם ארה"ב חווינו ממש מהיום הראשון. מעבר לקרבה של הנשיא ביידן לישראל, ניצבים שיקולים מדיניים ובראשם "מלחמת עולם" שמתנהלת בין העולם המערבי בהובלת ארה"ב לבין הציר האוטוקרטי בהובלת סין ורוסיה, שאליו משתייך "ציר הרשע" של איראן וגרורותיה במזרח התיכון.
אירועי 7 באוקטובר הם הזדמנות מצד אמריקה להכות בחמאס ובכך להעביר מסר, קודם כל למדינות הסכמי אברהם ולערב־הסעודית, שלפיו הקרבה אליה משתלמת. בשביל זה ישראל צריכה להביס את חמאס ולכן ארה"ב מעניקה לה את העזרה הצבאית הנדרשת. הצד השני של המטבע הוא שהבית הלבן זקוק להתקדמות מול הפלסטינים כדי לרצות את מדינות ערב. לכן אמריקה צפויה לכפות עלינו חזרה לתהליך מדיני ולפתרון שתי המדינות. חשוב לציין גם את תמיכת צרפת, גרמניה ובריטניה, שמתמודדות בבית עם מול גורמי איסלאם קיצוני.
בכל מקרה, איש לא שיער שישראל תמשיך בפעולה בעזה אחרי שלושה חודשים בלי שכופים עליה הפסקת אש. עד כה ארה"ב בלמה את היוזמות במועצת הביטחון, ובסופו של דבר הממשל הוא שיקבע כמה זמן עוד יש לנו.
התמיכה העולמית בישראל פוחתת ככל שמתרחקים ממראות הטבח בעוטף עזה, במקביל לעלייה דרמטית באנטישמיות. ארגוני שמאל קיצוני יחד עם תומכי הפלסטינים, בהובלת השיח ברשתות החברתיות, גרמו לשנאה כלפי ישראל והיהודים להתפרץ בערים רבות בעולם. כל זה מנוצל על ידי סין ורוסיה, שפועלות להחליש את המערב. הרוסים בכלל חוגגים, כי שבועות כבר לא מדברים על הפלישה לאוקראינה.
הצרה החדשה כעת היא התביעה הדרום־אפריקאית בהאג. ככל שישראל תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, ותתנער מדברי חברי הימין הקיצוני בקואליציה - כך יהיה קל יותר להתמודד עם הטענות.
שוב שגרת לימודים משובשת
תמר טרבלסי חדד
אחרי מגפת הקורונה ששיבשה לחלוטין את שגרת הלימודים של תלמידי ישראל, המלחמה בעזה שוב עצרה את שנת הלימודים. תלמידים רבים ברחבי הארץ נשארו בבתים, למדו לעתים בזום, ולאט־לאט חזרו לבית הספר. מי שעדיין חווים קשיים גדולים הם המפונים מדרום הארץ וצפונה. לצד זאת, מורים רבים גויסו בצו 8 למילואים – מה שגרם ל"מצב חירום" גם במוסדות החינוך.
48 אלף ילדים ונערים בגילי לידה עד כיתה י"ב פונו מבתיהם. חלקם שובצו במסגרות ביישובים בטוחים, ואחרים לומדים במלונות שאליהם עברו עם המשפחות. בסך הכל פועלים היום 466 מעונות יום וגנים ב־285 מרכזים שהוקמו לילדי מפונים. 1,000 עובדי הוראה מועסקים במסגרות ייעודיות אלה, לצד אנשי צוות ומתנדבים.
עד השחרור המסיבי לאחרונה של כוחות מילואים, כ־2,500 מורים שירתו ברצועת עזה ובגבול הצפון. הצפי הוא שהם יחזרו בתקופה הקרובה בהדרגה לעבודה. בכל מקרה, בשבועות האחרונים נאלצו מורים ללמד מקצועות שמעולם לא עסקו בהם – למשל מורים לתנ"ך שהעבירו שיעורים במתמטיקה. במקרים אחרים הורים לתלמידים התנדבו להעביר שיעורים בכיתה במקום מורים שגויסו למילואים, למשל במקצוע הפיזיקה.
במקביל, שר החינוך יואב קיש הכריז על מתווה בגרויות חדש: בחינות החורף נדחו בחודשיים, מועדי הקיץ בשלושה שבועות, ולצד הקלות לכלל התלמידים ניתנו גם הקלות ייחודיות למפונים מהדרום והצפון.
חשש מהתפרקות של קהילות
מתן צורי, יאיר קראוס
שלושה חודשים לפינוי תושבי עוטף עזה: המלונות הפכו לסיר לחץ חברתי, וברשויות חוששים מהתפרקות הקהילות.
תושבי עוטף עזה פונו מבתיהם עם פרוץ המלחמה, ומאז חייהם התהפכו. על אף שהועמדו לרשותם מלונות ברמה יחסית גבוהה, שלושה חודשים מחוץ לבית, עם ילדים בחדרים קטנים, הפכו קשים ויש לכך השלכות מרחיקות לכת. שגרת החיים השתנתה, ילדים לומדים בבתי ספר מאולתרים, ותושבים סובלים מקשיים נפשיים.
מרבית קהילות העוטף איבדו משפחות וחברים ועדיין מנסות להסתגל לחיים לצד האובדן. לצד זה, השהייה במלונות מייצרת סיר לחץ חברתי שגרם להרבה משפחות לעבור להתגורר בשכירות על בסיס מענק שניתן מהביטוח הלאומי. בנוסף, חלק מהקהילות עברו להתגורר במבנים זמניים.
המצב החדש יצר מציאות שממנה חוששים ברשויות: התפזרות והתפרקות של קהילות. ברשויות חוששים שמשפחות שעברו לבית זמני בעיר או ביישוב אחר לא ישובו עוד, גם לא אחרי המלחמה. מצב זה עלול להביא להגירה שלילית מיישובי העוטף. מדובר בעיקר בקיבוצים הקרובים לגבול הרצועה.
ברשויות בעוטף מאיצים את הקמת בתי הספר העורפיים, מתוך ידיעה שאם מערכות החינוך יפעלו באופן סדיר – הדבר יוביל לחזרה הביתה כמה שיותר מהר. לצד זאת, ביישובים המרוחקים מעט מהגבול החלו כבר משפחות לחזור הביתה.
גם עשרות אלפים מתושבי הגליל פונו ופוזרו בין בתי מלון ודירות ששכרו. בשבועות האחרונים מתרחבת הנטישה של התושבים את בתי המלון אל בתים, אחרי שהבינו כי לא יחזרו ליישובים בחודשים הקרובים. הם פותחים בחיים חדשים, עדיין זמניים, עם מערכות חינוך ומקומות תעסוקה שונים. במועצות השונות מקווים כמובן שהם יחזרו לבסוף הביתה, לצפון.
המלחמה היקרה ביותר
גד ליאור
מלחמה היא עניין יקר: אחרי שלושה חודשים מסתמן שמלחמת חרבות ברזל, ככל שתימשך, תהיה היקרה במלחמות ישראל, הן לצבא והן לעורף ולמשק.
חישוב מעודכן לסוף השבוע האחרון מגלה שעלות המלחמה כבר עלתה לכ־217 מיליארד שקל. העלות הזאת כוללת הן את תקצוב הלחימה של הצבא והן את הסיוע הרחב למשק בכל התחומים.
יום לחימה של צה"ל באוקטובר, כולל שירות מילואים בתחילה של כ־360 אלף חיילים מגויסים בצו 8, הגיע לעלות של מיליארד שקל. בשל שחרור מסיבי של עשרות אלפי חיילים בימים האחרונים, העלות עומדת כרגע על כ־600 מיליון שקל ליום.
בינתיים הוחלט להמשיך לשלם עד סוף 2024 סכום של 300 שקל ליום לכל חייל מילואים שיגויס. רק התשלומים הללו עלו עד כה כ־9 מיליארד שקל.
במישור האזרחי, הפיצויים מגיעים כבר לעשרות מיליארדי שקלים, אך גם אלה מצטמצמים בשל חזרת המשק לפעילות כמעט מלאה ברוב הארץ. החל מדצמבר לא משולמים עוד פיצויים מלאים (100%) לעסקים שנפגעו בהכנסותיהם בבאר־שבע ואשדוד. עד כה המדינה צפויה לשלם לעסקים שנפגעו במחזורי הפעילות בשלושת החודשים הראשונים כ־10 מיליארד שקל.
נזק חמור לרכוש נגרם תחילה ביישובי עוטף עזה. בשבועות האחרונים הנזקים לרכוש בגבול הצפון הולכים וגדלים. בחלק מהיישובים ניזוקו עשרות מבנים באופן חמור. על פי ההערכות, מדובר בנזקים של כ־7-5 מיליארד שקל לרכוש ביישובי גבול לבנון, בנוסף לכ־20-15 מיליארד שקל בעוטף עזה.
בינתיים יש כ־125 אלף מפונים מהצפון והדרום. עלות התמיכה בהם מגיעה למיליארדים רבים של שקלים. כיום, כל מי ששוהים במלון מקבלים בחודש 6,000 שקל למבוגר ו־3,000 שקל לילד. לפי שעה, נראה שרבים מהמפונים לא יוכלו לחזור לבתיהם בחודשים הקרובים.
הנזק למשק חמור במיוחד: גירעון עצום של 111 מיליארד שקל בתקציב המדינה יצריך קיצוצים והעלאות מסים של 67 מיליארד שקלים, שיובילו לירידה ברמת החיים ולשורה של גזרות על הציבור.
רישיון נשק לכל דורש
מאיר תורג'מן
אחת מהמטרות של הטרור היא זריעת פחד. אין ספק שהטבח שביצעו מחבלי חמאס בעוטף עזה השפיע על הביטחון האישי של תושבי ישראל. ניתן היה לראות זאת באין־ספור פניות לקבלת רישיון לנשק ובהקמת כיתות כוננות, גם בערים במרכז הארץ, כלקח ממה שהתרחש בקיבוצים בעוטף עזה.
מיד אחרי אירועי השבת השחורה החליט השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להקל בקבלת רישיונות נשק. במקביל מאז 7 באוקטובר הוגש מספר חסר תקדים של בקשות - 277,874 ישראלים שמעולם לא חשבו להוציא רישיון לאקדח הגישו את הבקשה למשרד לביטחון לאומי. עד כה נופקו 44,658 רישיונות לנשק ועוד
68,053 אישורים מותנים (אדם שנותר לו לבצע מטווח כדי לקבל את הרישיון).
לשם השוואה: מתחילת 2023 ועד 7 באוקטובר הוגשו 36,446 בקשות. בכל שנת 2022 הוגשו 42,170 בקשות ובשנת 2021 - 19,407 בקשות.
השר בן גביר הקל עם כניסתו לתפקיד בתנאי הסף לקבלת רישיון לנשק, ואף דחף לאחר 7 באוקטובר את הציבור להתחמש. עם זאת, בהליך נמצאו פגמים רבים, ובין היתר נחשף כי בנות שירות לאומי גויסו על מנת לזרז את הוצאת הרישיונות. בנוסף, אירעו כבר תאונות נשק של אנשים שקיבלו ממש לאחרונה רישיון.
במקביל, בתחילת המלחמה חולקו בערים שונות ברחבי הארץ רובים לטובת חברי כיתות כוננות. גם צעד זה זכה לביקורת ציבורית.
