גולן גלעד, תינוק יקר,
יום אחד, כשתגדל, כמו שאמר דני קושמרו בכתבה בערב שישי בערוץ 12, אתה תשמע את הסיפור הדרמטי שלך. שנולדת בימי מלחמת "השבעה באוקטובר", או "חרבות ברזל", או "בראשית" - אולי עד אז יהיה למלחמה הזו שם קבוע, וגם אחראי; ושהגחת לעולם בזמן שאמא נוי שכבה במיון יולדות בהדסה הר הצופים – ובזמן שאבא, רס"ן טל, מ"פ בשריון, שכב במיון הרגיל של אותו בית חולים אחרי שהוציאו לו כדור מהגב; ושקושמרו בא לראיין אותם ואותך טיק־טק אחר כך, עוד לפני שהספקת להתפנק על מטרנה ראשונה; ושבטלוויזיה ערכו את אירוע הגעתך לעולם בקטע דרמטי כזה, על ציר הזמן ועל ציר הצירים של אמא שלך; ושהיו פרומואים וקלוז־אפים והכל; ושהבאת לא רק אושר גדול להורים כבן ראשון, אלא גם רייטינג ל"אולפן שישי".
כן גולן גלעד יקר, עוד לא הספקת לפתוח עיניים לעולם החדש, וכל כך הרבה בלגן ומלחמות סביבך. ועצב בעיניים של אבא, ודמעות אצל אמא. אפילו נקראת על שם גילעד רוזנבליט ז"ל, חובש שלחם לצד אבא שלך ונפל בצפון רצועת עזה.
למה אתה סיפור, אתה שואל?
בזמן מלחמות אוהבים לספר על תינוקות שנולדים. לספר מדי פעם, לצד הטרגדיות, גם על רגעים מאושרים. על חיים שמתחילים לצד אלו שמסתיימים, על התחדשות, על האופן המעגלי שבו הם פועלים.
אבל למה דווקא אתה מכל התינוקות?
פשוט אצלך המעגל הזה, של עצב ושמחה, כאב ותקווה, הוא לא מטאפורי. הכל התרחש, יחד, במשפחה הגרעינית שלך באותן שעות ממש, באותו בית חולים. כמו יד גורל כזו. התקשורת, אתה יודע, אוהבת את יד הגורל. הולכת איתה יד ביד.
מה אמא ואבא אמרו בכתבה, אתה שואל?
איחלו שתפיץ אור, והביעו תקווה שכשתגדל לא יהיה צבא, כדי שלא תצטרף לעבור את מה שהם עברו. אבל אולי, אתה יודע, כדאי שלא תבנה יותר מדי על התקווה הזו. גם לילדי חורף 73' הבטיחו שכשיגדלו לא תהיה מלחמה.
אגב, גולן גלעד יקר, כדאי שתהיה מוכן. סביר שיום אחד ערוץ 12 ירצו לחזור כדי לראיין אותך. להראות את תינוק המלחמה ההוא. איך גדל ומה עושה היום. סביר שזה יהיה קושמרו עצמו שיחזור אליך. ככה בדרך כלל עובדת התקשורת.
מה אתה שואל? כן, כן, אותו קושמרו שגם פגש את אבא בתחילת המלחמה בעמדת השידור בנתיבות; גם ראיין אותו ואת אמא אחרי הלידה; וגם, באותה נשימה, סיפר על כלנית ראשונה בעוטף והגיש את אותה המהדורה; לא, תינוק יקר, קושמרו על הדרך לא היה המוהל שלך.
בקטנה
אם כבר תינוק, יצא לכם לראות אולי את הפרסומת של "אוסם" בהשתתפות אליעד והתינוק של במבה? שרים ביחד, אומרים "זה לא פשוט להיות כאן ילד", מתנחמים ב"אבל אין על הביחד שלנו". מישהו פנוי להקפיץ את התינוק של במבה לקבינט שלנו? חצי שעה עם סמוטריץ', אמסלם, וראש הממשלה שלנו, והוא מדבר אחרת.
