"אהובי, ה'איירון מן' שלי, לא יכולת להשאיר לי הספד כתוב? אני מנסה לחשוב איך מספידים את אהבת חייך, איך מסבירים לכולם איזה ענק הלב שלך. כמה רגישות, אכפתיות ורצינות", כך ספדה אתמול נטע, אשתו של סא"ל רועי יוסף מרדכי ז"ל, שנהרג שלשום בקרב בצפון הרצועה. המונים הגיעו לבית העלמין בקריית שאול ללוות אותו בדרכו האחרונה.
יוסף מרדכי (31) מתל־אביב, שימש כמפקד מגמה בבא"ח נח"ל, והיה אמור להיכנס לתפקיד מפקד גדוד 50. הוא הותיר אחריו את אשתו נטע ובתם התינוקת אורי, שנולדה רק לפני כארבעה חודשים. חמיו הוא אלוף (מיל') יואב (פולי) מרדכי, שמשרת כעת במילואים בצוות השבויים והנעדרים, והיה בתוך הרצועה כשחתנו נפל. הם היו קרובים כמו אב ובן, ורועי אף הוסיף למשפחתו את השם מרדכי כדי לבטא את הקרבה למשפחה של אשתו.
"איך מסבירים לאורי מי זה אבא שלה?", הוסיפה נטע, "אהבת אותה יותר ממה שמילים יוכלו לתאר. היית מאושר שלושה חודשים וחצי כמו שלא ראיתי מעולם. אני יודעת שאתה סומך עליי שלא נהיה סיפור טרגי. אני מבטיחה לך, אני ואורי נחיה את החיים כמו שרצית. מבטיחה שנגשים את כל החלומות שלנו, מבטיחה לעשות הכול כדי שתמשיך להתגאות בי. אני יודעת שאתה תמיד איתי".
בשנת 2008, בזמן הפיגוע בישיבת מרכז הרב, היה רועי תלמיד בישיבת ירושלים לצעירים הצמודה. אלחנן פרומן, חברו לישיבה, סיפר כי רועי לא נפצע בפיגוע, אך הוא השפיע על כל צעד בחייו: "רועי היה בישיבה כשהמחבל נכנס. הוא רץ לשומר של הבניין הסמוך והשומר קצת חשש. הוא ביקש לקחת לו את הנשק אבל השומר סירב. הוא היה בן 16 אבל הייתה לו תושייה ואומץ. הוא דאג לזה שאנשים יסתתרו. נרצחו שלושה חבר’ה מהתיכון שלנו, ותמיד כשהוא סיים מסלול עם החיילים, הוא היה מציין שזה לזכר החברים שלו שנרצחו".
חבר נוסף, דוד כהן, כתב: "הפעם היה לך נשק ביד, ובשונה מאותו ערב ארור יכולת להילחם איתו, ועשית את זה גם כשבבית מחכות לך אישה ותינוקת קטנה".
