בתחילת שנת 1882 התפרסם אחד מכתבי היסוד של הציונות, שחיבר ד"ר יהודה לייב פינסקר - מראשי חובבי ציון. "אוטואמנציפציה!" קראה הכותרת, והטקסט עצמו היה ניתוח רב עוצמה וחסר פניות של מצב היהודים בסוף המאה ה־19. אחת האמירות המפורסמות של פינסקר נגעה בנושא האנטישמיות - ה"יודופוביה", כלשונו - שהרימה את ראשה המכוער במזרח אירופה בפרעות סופות בנגב. לטענתו, זוהי "מחלה ממחלות הנפש, ובהיותה מחלת הנפש, הרי היא עוברת בירושה, ובהיותה עוברת בירושה זה אלפים שנה שוב אין לה רפואה".
במשך שנים ארוכות חשבנו שטענתו של פינסקר לא מדויקת. הסבירו לנו שהאנטישמיות החליפה צורה: האנטישמיות הישנה של שנאת יהודים הפכה לאנטישמיות החדשה של שנאת ישראל. היהודים עצמם בטוחים; הם חופשיים לחיות כאשר יחפצו בכל מקום בעולם. את העול של השנאה העתיקה נושאת כעת מדינת ישראל. המסכה הזו, כמו רבות אחרות, נקרעה בגסות בבוקר יום שבת, 7 באוקטובר.
המתקפה הברברית והמזעזעת של מחבלי חמאס על היישובים והמוצבים בדרום הארץ, הביאה להתפכחות גדולה בישראל. מצבנו הביטחוני, בחזית הדרומית והצפונית, התבהר והתחדד באחת. אך באותו אופן עלינו להתפכח גם ביחס לחזיתות האחרות שנפתחו במקביל: אלו שנמצאות בבירות אירופה וארצות־הברית.
כמו כרישים המריחים את דם טרפם, יצאו האנטישמים למסעות התנכלות ביהודים בכל רחבי המערב. האנטישמיות הישנה, אותה מחלת נפש ממארת ועתיקה, שוב צועדת בחוצות הערים ומשנה לחלוטין את תנאי החיים של יהודים בכל העולם. תשאלו סטודנט מאוניברסיטת עילית בארצות־הברית איך הוא הרגיש כשהיה צריך לנעול את עצמו בספרייה, מפחד הפורעים בקמפוס; או בעל חנות מכולת יהודי בלונדון, שסגר את חנותו במצעד של 100 אלף אנטישמים תומכי חמאס בבירת אנגליה; או אישה פריזאית, שעל קיר הבניין שבו היא גרה כל חייה סימנו מגן דוד, כאות לבאות. כל אלו לא יחזרו לחייהם כרגיל, וגם אנחנו לא צריכים. "קוֹנָם אִם לָרִיק יַעֲבֹר לֵיל הַזַּעַם / וּמְאוּם לֹא אֶלְמַד גַּם הַפַּעַם".
מדינת ישראל משקיעה מאמצים רבים בחשיבה על "היום שאחרי" בחזית עזה ובחזית הצפון. אלו כמובן משימות לאומיות אסטרטגיות, שאי־אפשר להמעיט בחשיבותן. אבל לצידן חייבים להציב תוכנית ל"יום שאחרי" גם לחזית האנטישמיות החדשה. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. בשנה הבאה צפויים להידפק על דלתות המדינה רבים מאחינו היהודים שחיים בתפוצות; כבר עכשיו נרשמו בצרפת פי 5 יותר בקשות לעלייה יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. ניתן לצפות שהזרם רק יגבר, וזו אחריות לאומית להכין כבר עתה תוכנית שתכשיר לכך את השטח.
מבחינה היסטורית, עלייה משמעותית הייתה חלק מכל התאוששות לאומית ומכל צמיחה מאתגר קשה. גם הפעם, את המשבר נעבור בניצחון על אויבינו, ובקליטתם בארץ של רבים מאחינו.
יעקב חגואל הוא יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית