השופרות של צה"ל בטלוויזיה לא התרגשו מהעובדה, שלמרות הצהרות הרהב ומבלי שאף חטוף לא חזר בחיים מאז חידוש הלחימה בעזה, הציבור שמע על סיום שלב התמרון האינטנסיבי באמצעות ריאיון של תת־אלוף דניאל הגרי ב"ניו יורק טיימס". אור הלר (חדשות "רשת"), למשל, טען ב"אזור מלחמה" שהגרי בעצם כבר הודיע על כך קודם, אבל גם ש"הצבא לא רוצה לעשות טקס, גונג, צלצול, פעמון". כנראה שהתבטאות בעיתון החשוב ביותר בעולם נחשבת אצלו לפורום אינטימי וחשאי.
במהדורה המרכזית הלר כבר התעטף בפוזת הנעלב מהטענות של רביב דרוקר ואלמוג בוקר, שאמרו כי אם כבר הצבא "עבר שלב", מדוע לא מנצלים זאת כדי להניע הסכם לשחרור חטופים וחטופות. "המסר הזה הוא בדיוק המסר שימנע עסקה וימנע החזרת חטופים", השיב הלר מבלי להודות שגם התזה הצה"לית לא מספקת סחורה. "(זה) מסר שאני לא מבין איך הוא יוצא מהאולפן הזה", הוסיף הלר הפגוע. ובכן, ייתכן שקיצוץ בצילומי סלפי בעיניים מצועפות עם קצינים בכירים יעזרו עם הקושי.
נקודת המבט של הלר לפחות כללה רשמים טריים מביקור בעזה. אצל ניר דבורי (קשת), כרגיל, אין בזה צורך כדי להפגין טונים ושפת גוף מזלזלים ועוינים כשמישהו מעז להטיל ספק בהתנהלות הצבא. אצלו זה פחות "אני לא מסכים" ויותר "לך תקיף את נווה־אילן בריצה ועוד מילה אתה תראה בית כשצה"ל יעבור לשלב ז'".
למעשה, התגובות שלו אמש באשר להתפתחות בלחימה לא שונה מההתנשאות המצ'ואיסטית הקלאסית של שר הביטחון, שאמר בישיבה של סיעת הליכוד ש"לא כל אישה מאופקים תגיד אם נעבור שלב בלחימה". מבחינת דבורי זה לא משנה אם זאת הערה לעומתית של יאיר שרקי או שאלה עוקצנית של גדעון אוקו: כולם על תקן "אישה מאופקים", כלומר זבובים טורדניים שמפריעים לגברים האמיתיים לנהל את העסק, או למצער לדגמן שליטה במצב עם ביטויים מלאכותיים כמו "תשתיות מינהוּר".
רק בערב הואיל דובר צה"ל לדבר על הנושא גם מול נציגי התקשורת הישראלית, בתקווה שהוא לא נפגע מדי מפערי היוקרה. "אני חושב שהשימוש במילים או באותיות פחות עוזר לציבור הישראלי", השיב הגרי לשאלת כתב חדשות קשת, האם המלחמה עברה משלב ב' לשלב ג'. זאת אמירה מעט תמוהה מפיו של קצין שהעבודה שלו נקראת "דובר צה"ל", ובכל זאת במהלך היום נרשמה איזו תרעומת של חלקים בציבור עקב "שימוש במילים או באותיות". אגב, הגרי לא השיב לשאלה נוספת של הכתב, איך השינוי מסתדר עם נוסחת ה"מקסימום לחץ תביא לשחרור החטופים". לא נורא: בדיוק בשביל זה המציאו שופרות.
בקטנה
אמש שודרה בחדשות קשת כתבה של אנטוניה ימין לפיה גרמניה היא "המדינה הכי פרו־ישראלית באירופה". אלא שכבר ב־20 בנובמבר שודרה כתבה דומה של ימין, לפיה גרמניה היא "בעלת הברית החשובה של ישראל" (ארה"ב זה כנראה כסף קטן). אמש ימין אף מחזרה את נושא התמיכה של קבוצות הכדורגל ונתלתה בבית מלון יוקרתי כדי לציין את תמיכת "בעלי העסקים". הדיווח מלפני כמה שבועות, על מועדון מברלין שלא הסכים לארח מסיבת פורים, לא הוזכר. מצד שני, מהצפייה בכתבות של ימין, עיתונאית מוכשרת וחרוצה ללא ספק, נדמה שממילא לפעמים העיקר הוא לאו דווקא המידע ויותר מי שמוסרת אותו.
