"הגן שלי היה נקרא 'רימון' והתינוקייה 'ניצנים', אז החלטנו לקרוא לגן החדש 'ניצני רימון'" מספרת רוקסנה. "הילדים מרגישים בטוחים, ברגע שההורה רגוע, אז גם הילדים. יצאנו אתמול לטיול והיה מושלם, אבל אנחנו עדיין מחכים לכולם".
דורות של ילדים בקיבוץ ניר עוז גידלה רוקסנה סלימסון (58), הגננת המיתולוגית. כולם מכירים אותה שם, והיא את כולם. הורים לילדים קטנים כיום היו תינוקות קטנים אצלה בגן לפני שנים.
לאחרונה היא עברה להתגורר בבניינים בקריית־גת - לשם פונתה קהילת ניר עוז. "מבחינתי, לעבור לקריית־גת זה סוג של רוגע" היא משתפת. כעת, חזרה רוקסנה לעבודה בגן הילדים והיא מטפלת בהם במסירות: "בגן יש סה"כ יש שישה ילדים, הקמנו אותו מאפס והתחושה טובה. הרשינו לעצמנו לפתוח את הגן מ־7:00 בבוקר עד 16:00 אחר הצהריים, וזה מרגיע את הורים". אבל, למרות השגרה ביומם של הילדים, הכאב עדיין נוכח: "בגן חסר כפיר ביבס שגורלו שלו ושל אחיו אריאל לא ברור, כמו גם עומר סימנטוב ז"ל".
קליטת חברי ניר עוז בבניינים בקריית־גת, שהובילה חברת 'יפתח' בניהולו של מאיר ואזנה, נעשתה בשבוע שעבר. רוקסנה ובעלה טאטו קיבלו שם דירה: "זה לא כמו החיים בקיבוץ, אבל זה הרבה יותר טוב מהמלון. דאגו לנו ממש יפה, ואנחנו מרגישים בבית" הוסיפה רוקסנה.
