הנוכחות של ערד ניר אתמול בחדשות קשת הייתה כמו מטריה באמצע סופת קיטש: היא לא יכולה למנוע את החזרה הביתה בבגדים ספוגים, אבל גם כמה סנטימטרים יבשים הם לא משהו לזלזל בו. המשדר בהגשתו, שליווה את הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג, היה בסך הכל ענייני וקר רוח ביחס לאלטרנטיבות. ניר עצמו לא חשב שהצופים והצופות דורשים שגם הוא ישתתף באולימפיאדת הסלידה ממה שהתרחש באולם. היו די והותר כתבים, פרשנים, פאנליסטים, מרואיינים וכותרות נזעמות כדי להביע את אותה זעקת "עולם הפוך" בכל הצורות והגוונים. ולא שניר הצטרף חלילה לתביעה הדרום־אפריקאית – ההיפך הגמור – אבל איפה הוא ואיפה תיאטרון ההתפלצות של עופר חדד, למשל.
גם כפרשן לאורך היום, ניר עמד על כך שצריך להתבונן בסיפור מתוך הקשר רחב ובחינה של הטענות המהותיות על מנת לפרק ולהפריך אותן. זה קצת פחות מענג מאשר להתפלש בלי הפסקה בתחושות הצדק והקיפוח, אבל אולי נשארו כמה אנשים שצמאים ליותר מידע ופרשנות מאשר לעוד מאותו "כולם צבועים ואנטישמים". אגב, זה ממש לא מפריע להם להכיר בממד הצבוע ואף האנטישמי של המחזה.
לדוגמה, ניר הזכיר, ובדין, את הפער התהומי בין התודעה הישראלית לעומת שאר הגלקסיה בנוגע להיקף ההרס והחורבן בעזה, כיוון שהתמונות הקשות מאוד משם מקבלות בארץ זמן מסך אפסי ומטה - למרות שהן מהוות "חדשות" לפי כל קנה מידה (חדש, חשוב, מעניין). אבל כמו שניר אמר, "אנחנו בישראל לא ראינו, כי אנחנו מרוכזים, ובצדק, בכאב הבלתי נתפס שלנו". זה כמובן נכון, אבל גם פועל הפוך: לו הציבור היה נחשף יותר לתוצאות של פעולות צה"ל מהאוויר ומהקרקע, ייתכן שהוא היה מרגיש מעט יותר מסופק מהפעלת הכוח האדירה בעזה, שנחשבת לאחת העוצמתיות במאה ה־21 אם לא החריפה מכולן.
אבל הכי מרענן היה לראות את ניר משחזר ימיו כקדם, עת היה מהבודדים להתייצב מול רוני דניאל ז"ל וכמובן לשאת בתוצאות. אתמול זה קרה במסגרת אייטם על מנהרה שבה שהו חטופים ונחשפה על ידי דובר צה"ל. "אנחנו נוטים להתרשם מהגילויים האלה של דובר צה"ל, שמביא לנו את גילוי המנהרות", אמר ניר, "כל הכבוד. לי קשה להתרשם מזה, כיוון שצה"ל הגיע למנהרות האלה מאוחר מדי".
באוויר כבר נישא ריח התגובה ההולמת של ניר דבורי, שיושב באולפן (ואיפה הוא יהיה, עם הכוחות בעזה?) ומזנק כנשוך נחש על כל מי שמעז להצביע על הפער בין ההכרזות והמציאות בנוגע להשבת החטופים והחטופות. דבורי לא איכזב וחזר על דף המסרים, כולל השימוש בקלף השושואיסטי. אבל ניכר שגם בפעם השנייה תוך כמה דקות, ערד ניר לא התרשם מדובר צה"ל.
