במאמץ אדיר וחסר תקדים בהיסטוריה הישראלית, פעלו במרכז הלאומי לרפואה משפטית מסביב לשעון על מנת לזהות את הגופות שהגיעו מזירות הטבח הרבות ב־7 באוקטובר.
מי שהוביל את הזיהוי הרדיולוגי, יחד עם עשרות רופאים מתנדבים, הוא ד"ר אלון קריספין, מנהל המערך לזיהוי באמצעות דימות במכון לרפואה משפטית. הם ביצעו סריקות CT לכל גופה, וערכו השוואה ידנית לצילומי הדמיה קודמים של הנעדרים. "בשלב מסוים הגופות נהיו כל כך קשות לזיהוי, בגלל שהן היו שרופות או שהיו רק חלקי עצמות, ואז נותרנו ללא נתונים רלוונטיים", תיאר ד"ר קריספין.
במקביל למאמץ האדיר, החל לעבוד פרופ' אילן צרפתי, מומחה לדימות וחקר הסרטן מאוניברסיטת תל־אביב, על פיתוח ישראלי יוצא דופן. הוא פנה אל ד"ר קריספין, ויחד עם פרופ' אביב מצר מהאוניברסיטה העברית, פיתח מערכת בינה מלאכותית לזיהוי חללים, שמבוססת על למידת מכונה ומבצעת השוואה אוטומטית בין סריקות CT של עד 117 חלקי שלד. "הגעתי למכון לרפואה משפטית וחשכו עיניי", סיפר פרופ' צרפתי, "ראיתי עשרות רדיולוגים משווים עצמות, הזדעזעתי מהמראה של הגופות המושחתות והבנתי מיד שאי־אפשר לעבוד ככה, וניתן ליישם את השיטה להשוואת התפתחות גידולים באמצעות בדיקות דימות, שאותה פיתחתי במשך שנים רבות". כבר למחרת הציג פרופ' צרפתי תוכנית עבודה מסודרת לפיתוח מערכת שתהפוך את חקר הסרטן לחקר זיהוי גופות: "זה התחיל כפרויקט משפחתי, אבל מהר מאוד התגייסו יותר מ־80 מתנדבים".
המערכת השאפתנית נמצאת כעת בשלבי ניסוי. עד כה היא נוסתה על מקרים שהועברו אליה ולא נסמכו עליה בזיהוי קורבנות הטבח, אך ד"ר קריספין נשמע מעודד: "התוצאות שלה מאוד מבטיחות. בפחות ממאה ימים המערכת הגיעה ליכולות מדהימות. זה דברים שלוקח עשרות שנים לפתח".
באותם ימים פנה אל ד”ר קריספין גם מנכ”ל חברת RTC Vision, ד”ר יוסי רובנר, שבשיתוף פעולה עם חברת מזור־מדטרוניק הקים מערכת אחרת שמבצעת השוואה בין חוליות של עמודי שדרה. ד”ר קריספין: “המערכת מצאה התאמות במהירות ובמאה אחוז הצלחה”.
